חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

ישראל על הקצה: וובינר חירום לקראת משבר חוקתי

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

 

 

.
ב-20 לאוגוסט 2023, מכון זולת קיים וובינר חירום: “ישראל על הקצה – האם ישראל בדרך למשבר חוקתי?”.
.
כאשר ראש הממשלה נתניהו ושריו לא מתחייבים לציית לפסיקות בג”צ, זה עלול להוביל אותנו לעידן חדש שלא הכרנו. מה יעשו שומרי הסף במקרה כזה? את הוובינר הנחתה עיתונאית “הארץ” נטע אחיטוב ונכחו בו כרמי גילון, ראש השב”כ לשעבר; עו”ד דפנה הולץ לכנר, מומחית למשפט חוקתי ומגישת העתירות נגד נתניהו ודרעי; עו”ד אבי ניסנקורן, שר המשפטים ויו”ר ההסתדרות לשעבר; ודוד צור, ניצב בדימוס, מפקד מחוז ת”א וח”כ לשעבר.
.
להלן חלק ממה שאמרו המשתתפים בוובינר:
.
עו”ד דפנה הולץ לכנר: “לא רק שאין לנו חוק יסוד חקיקה, אין כללים על האופן שבו מחוקקים חוק יסוד. בקואליציה מעלים על נס שחוק יסוד הוא דבר ראה וקדש למרות שנחקק ללא שום כללים, בלי שהנושא בהכרח רלוונטי לחוקי יסוד וללא רוב מיוחד. הם עושים שימוש לרעה בסמכותם כרשות מכוננת. כשבג”צ קבע שנתניהו יעמוד בהסדר ניגוד העניינים ומנדלבליט היה היועמ”ש נתניהו נזהר והלך בין הטיפות. אבל כשביטלו לו את האפשרות להיות נבצר הוא נכנס לארוע. הוא מונע מאינטרסים אישיים והעין שלו תמיד על הסכנה האישית שלו. זו תכונה מסוכנת מאוד בראש ממשלה”
.
דוד צור: “אני נכחתי בארוע שבו מפכ”ל המשטרה קובי שבתאי אמר שהמשטרה פועלת על פי דין והייתי מרוצה ממנה. עצם זה שאמירה כזו נחשבת דרמטית, זה הארוע כאן. שר לא יכול לתת הוראות למפכ”ל להכנס בכוח במפגינים ולעלות לגבעות. הביקור של בן גביר במחוז תל אביב לתמוך בשוטרים בחקירת מחש, אסור היה שיקרה. המשטרה הופכת למשטרת בן גביר”.
.

אבי ניסנקורן: “שובר השוויון הוא לא השבתת משק אלא המחאה. אם יצאו עוד 100 אלף איש לרחובות זה מה שיעשה את האפקט. כוח ההתמדה הוא מה שחשוב כאן. ברגע שפוגעים בערך של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, במ”ש חייב להתערב. גם אם עושים את זה דרך חוק יסוד”

.כרמי גילון: “העימות סביב עילת הסבירות לא יקרה ב13 לספטמבר אלא בעניין קונקרטי ומעשי כאשר גוף יקבל החלטה שנוגדת את החלטת הממשלה. במקרה כזה, אני מאמין שכל שומרי הסף ירכינו ראש בפני בג”צ ולא בפני הממשלה”

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן