חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

כנס זולת “ממדינה סף סמכותנית לדיקטטורה?”: פאנל ח”כים לשעבר

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

בכנס של מכון זולת, שהתקיים ב14 למאי 2023 במרכז ענב, נערך פאנל בשם “מה עושים עכשיו?” של משתתפי פרוייקט צו חירום מבית זולת, בהנחיית ח”כ לשעבר זוהיר בהלול. בפאנל השתתפו ח”כ לשעבר פרופ’ נעמי חזן, שגרירת ישראל בצרפת לשעבר והשרה לשעבר יעל גרמן והשר לשעבר אופיר פינס פז

 

לצפייה בפאנל:

להלן חלק מדבריהם:

ח”כ לשעבר זוהיר בהלול אמר: “הפגיעות בזכויות האדם בישראל החלו לא אתמול ולא שלשום, אנחנו חווים גזענות וחקיקה הדרתית ושיח מתריס ואת העולם שמשתחר לו מהעולם שחור אל מול עיננו”

ח”כ לשעבר פרופ’ נעמי חזן אמרה: “מה שאנחנו חווים היום לא התחיל ב1 לנובמבר וגם לא כששמו לי קרן על המצח. ישראל של ילדותי לא הייתה דמוקרטיה. בשנים האחרונות הייתה הקצנה וקיטוב. בבקשה בוא נפסיק לדבר רק על הצד היהודי. לא תהיה לנו תקומה אם לא נהיה ביחד עם הצד הפלסטיני”.

.

.
השרה לשעבר יעל גרמן אמרה: “אני מתנגדת לשיחות בבית הנשיא ואם הייתה הצעה לקום ולעזוב הייתי תומכת בה. השיחות הן אורבע פרח, אין להן עתיד ותוחלת. ליריב לוין וחבר מרעיו יש חזון של סיפוח כל יהודה ושומרון והקמת מדינה אחת מהים עד הירדן, עם שני סוגי אזרחים. אין לי ספק שזו המטרה שלו”
.

.
השר לשעבר אופיר פינס-פז אמר: “במחנה שלנו אוהבים להתפטר. אף אחד מהצד השני לא מתפטר, גפני בחיים לא יתפטר מכלום. אבל מה עושים עכשיו? חייבים להאשר נחושים ולהשאר ברחובות. אנחנו חייבים לנצח בבחירות לרשויות המקומיות, דרך המחאה. ומספיק עם מפלגת העבודה ומרצ, חייבים מפלגת שמאל מאוחדת עכשיו. והדבר האחרון, להתקומם נגד זה שהממשלה יכולה לעשות מה שהיא רוצה עם כספי המסים שלנו. הגיע הזמן לשים את השאלה הזו על השולחן”.

.
>> לצפייה בכנס המלא “ממדינה סף סמכותנית לדיקטטורה?” לחצו כאן

צילומים: רענן כהן

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן