חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מהפכה בהקפאה – וובינר חירום של זולת במסגרת פרוייקט “צו חירום” על ההידברות בבית הנשיא

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

 

ב-2 לאפריל 2023, ערך מכון זולת במסגרת פרוייקט “צו חירום”, וובינר חירום תחת הכותרת: ״מהפכה בהקפאה״, שעסק בהידברות בבית הנשיא ובהיתכנות להשגת פשרה. את הובינר הנחתה עיתונאית הארץ נעה לנדאו, נשיאת זולת זהבה גלאון נשאה דברי פתיחה, והמשתתפים היו השר לשעבר דן מרידור, עו”ד ציון אמיר והמשנה לשעבר ליועמ”ש, עו”ד דינה זילבר.

הדוברים הביעו את התחושה כי ההידברות בבית הנשיא לא תוביל לשינוי מהותי.

השר לשעבר דן מרידור: “חוקה לא עושים  בלחץ כזה. אי אפשר לסיים את העניין בחודש חודשיים. הפתרון היחיד הוא אם ישתכנעו שתהליך כזה של הסדרת המבנה החוקתי שלנו עושים בצורה רצינית ויסודית. בתקופתי הליכוד היתה מפלגה ליברלית. לאומית ליברלית. היו כמובן חילוקי דעות אבל כולם דיברו בשם עקרונות של שלטון חוק וזכויות אדם. עקרונות שהיום נתפסים משויכים לצד אחד. אני מכיר היטב את נתניהו, הוא תמיד הגן על מערכת המשפט. משהו קרה. נתנו פה לגיטימציה לקבוצות שוליים קיצוניות, זה לא רק דיון על מערכת המשפט, זה על כל מערכת הערכים”

המשנה לשעבר ליועמ”ש דינה זילבר: התנאים שבהם נכנסנו להידברות הזו מעידים מראש על חוסר התוחלת שבה. הקצב, ההתנהלות הדורסנית של הקואליציה. אם חיכינו לחוקה 75 שנים לא ייתכן לקדם את זה תוך שבועות מספר כשאקדח החקיקה טעון. צריכים לחזור לבסיס שלנו, למגילת העצמאות. שני היסודות העקרוניים בה: המדינה היא בית לאומי של העם היהודי, והיא מדינה דמוקרטית. חשוב להאבק על שני הדברים: לשמור על ישראל יהודית, אבל אנחנו חייבים גם לשמור על המנגנונים שהופכים אותה לדמוקרטית”
.
עו”ד ציון אמיר: “אני מתקשה לראות מה ייצא מההדברות הזו. הייתי שמח לראות בין הנציגים בהדברות יותר אנשים מקצועיים, כך שהדגש יהיה יותר על העניין עצמו ולא על שיקולים פוליטיים. אלה נושאים רציניים ומורכבים, שדורשים יותר זמן. כזה שסע שהביא ציבורים גדולים ולא עשבים שוטים, אלא אנשים מאוד רציניים בחברה הישראלית, ייקח דורות לאחות. לאורך 75 שנות מדינה, אינני זוכר אי פעם שהפוליטיקאים מינו אדם לא ראוי לבית המשפט העליון שפגע בדמוקרטיה”

webinarCar22

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן