חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

קווים אדומים להידברות בבית הנשיא

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

בעקבות ההפגנות והמחאה הציבורית הנרחבות נגד ההפיכה המשטרית שהובילו ללחץ פנימי ובין-לאומי כבד על הממשלה, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יעכב את קידום הצעות החוק האנטי-דמוקרטיות עד למושב הקיץ לצורך הידברות עם האופוזיציה.

בתור חזון לעתיד, מכון זולת סבור שכדי לבצר את המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, בדומה לכל המדינות הליברליות-מערביות, יש להסדיר בחוקה או בחוקי יסוד (חוק מגילת זכויות אדם, או חוקי יסוד נפרדים, או תיקון חוקי היסוד הקיימים) את מכלול היחסים בין רשויות המדינה (שופטת, מחוקקת ומבצעת), את ההכרה המפורשת במכלול של זכויות אדם ואזרח הדרושות לכל משטר דמוקרטי (כגון שוויון, חופש הביטוי וחופש הדת) וכן את ההכרה בזכויות חברתיות הדרושות לצורך קיום אנושי בכבוד ובשוויון (כגון חינוך, בריאות ודיור), תוך יציקת תוכן קונקרטי לזכויות אלה. מכון זולת אף הכין הצעת חוק להקמת נציבות להגנה על זכויות אדם. כל עוד שלא יהיה עיגון מלא בחקיקה של כלל הרכיבים הדמוקרטיים, המשטר במדינת ישראל יהיה עומד על כרעי תרנגולת ותלוי בערכים הדמוקרטיים או הסמכותניים האישיים של הממשלה והעומד בראשה.

בכל מקרה יש לשמר את הקיים, ולחסום ניסיונות של הממשלה לבטל את עצמאות המוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל ולהחזיר לאחור את ההכרה וההגנה על זכויות אדם ואזרח. אין לאפשר לממשלה כלשהי – בשל צרכים פוליטיים או אישיים של חבריה והעומד בראשה – להפקיע זמנית את התוקף או לקבוע תנאים לעצמאות המוסדות הדמוקרטיים במדינה ולזכויות האדם והאזרח שכבר הוכרו:

  • הגנה על עצמאות ומקצועיות מערכות המשפט ואכיפת החוק והיועצים המשפטיים, ובמיוחד מניעת השתלטות של הממשלה על מינויי השופטים, היועצים המשפטיים ועובדי רשויות אכיפת החוק.
  • הגנה על עילות הביקורת השיפוטית שכבר הוכרו בפסיקת בית המשפט העליון.
  • הגנה על שלטון החוק והתנגדות לחקיקה שתרחיב ותיתן לגיטימציה לתופעת השחיתות.
  • הגנה על קיום בחירות דמוקרטיות וחופשיות ועל הזכות להיבחר ולבחור.
  • הגנה לפחות על הסטטוס קוו הקיים בעניין זכויות האדם והאזרח שכבר הוכרו במגילת העצמאות, בחוקי היסוד ובפסיקת בג”ץ.
  • הגנה על עצמאות התקשורת, ובפרט תאגיד השידור הציבורי.
  • הגנה על המעמד, העצמאות והמקצועיות של נציבות שירות המדינה, ובפרט בסוגיית המינויים לשירות הציבורי.
  • הגנה על זכויות הנשים המוכרות בחוק ובפסיקת בתי המשפט, במרחב הציבורי והפרטי.
  • הגנה על זכויות המיעוטים, ובמיוחד זכויות המיעוט הערבי (כולל זכויות קבוצתיות) והלהטב”ק, שהוכרו בחוק ובפסיקת בתי המשפט.

 

יודגש כי מדובר בקווים אדומים להידברות. מכון זולת יפרסם הצעות נוספות בהתאם להתפתחויות.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן