בעקבות ההפגנות והמחאה הציבורית הנרחבות נגד ההפיכה המשטרית שהובילו ללחץ פנימי ובין-לאומי כבד על הממשלה, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יעכב את קידום הצעות החוק האנטי-דמוקרטיות עד למושב הקיץ לצורך הידברות עם האופוזיציה.
בתור חזון לעתיד, מכון זולת סבור שכדי לבצר את המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, בדומה לכל המדינות הליברליות-מערביות, יש להסדיר בחוקה או בחוקי יסוד (חוק מגילת זכויות אדם, או חוקי יסוד נפרדים, או תיקון חוקי היסוד הקיימים) את מכלול היחסים בין רשויות המדינה (שופטת, מחוקקת ומבצעת), את ההכרה המפורשת במכלול של זכויות אדם ואזרח הדרושות לכל משטר דמוקרטי (כגון שוויון, חופש הביטוי וחופש הדת) וכן את ההכרה בזכויות חברתיות הדרושות לצורך קיום אנושי בכבוד ובשוויון (כגון חינוך, בריאות ודיור), תוך יציקת תוכן קונקרטי לזכויות אלה. מכון זולת אף הכין הצעת חוק להקמת נציבות להגנה על זכויות אדם. כל עוד שלא יהיה עיגון מלא בחקיקה של כלל הרכיבים הדמוקרטיים, המשטר במדינת ישראל יהיה עומד על כרעי תרנגולת ותלוי בערכים הדמוקרטיים או הסמכותניים האישיים של הממשלה והעומד בראשה.
בכל מקרה יש לשמר את הקיים, ולחסום ניסיונות של הממשלה לבטל את עצמאות המוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל ולהחזיר לאחור את ההכרה וההגנה על זכויות אדם ואזרח. אין לאפשר לממשלה כלשהי – בשל צרכים פוליטיים או אישיים של חבריה והעומד בראשה – להפקיע זמנית את התוקף או לקבוע תנאים לעצמאות המוסדות הדמוקרטיים במדינה ולזכויות האדם והאזרח שכבר הוכרו:
- הגנה על עצמאות ומקצועיות מערכות המשפט ואכיפת החוק והיועצים המשפטיים, ובמיוחד מניעת השתלטות של הממשלה על מינויי השופטים, היועצים המשפטיים ועובדי רשויות אכיפת החוק.
- הגנה על עילות הביקורת השיפוטית שכבר הוכרו בפסיקת בית המשפט העליון.
- הגנה על שלטון החוק והתנגדות לחקיקה שתרחיב ותיתן לגיטימציה לתופעת השחיתות.
- הגנה על קיום בחירות דמוקרטיות וחופשיות ועל הזכות להיבחר ולבחור.
- הגנה לפחות על הסטטוס קוו הקיים בעניין זכויות האדם והאזרח שכבר הוכרו במגילת העצמאות, בחוקי היסוד ובפסיקת בג”ץ.
- הגנה על עצמאות התקשורת, ובפרט תאגיד השידור הציבורי.
- הגנה על המעמד, העצמאות והמקצועיות של נציבות שירות המדינה, ובפרט בסוגיית המינויים לשירות הציבורי.
- הגנה על זכויות הנשים המוכרות בחוק ובפסיקת בתי המשפט, במרחב הציבורי והפרטי.
- הגנה על זכויות המיעוטים, ובמיוחד זכויות המיעוט הערבי (כולל זכויות קבוצתיות) והלהטב”ק, שהוכרו בחוק ובפסיקת בתי המשפט.
יודגש כי מדובר בקווים אדומים להידברות. מכון זולת יפרסם הצעות נוספות בהתאם להתפתחויות.
