חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

דיקטטורה רכה – וובינר חירום של זולת במסגרת פרוייקט “צו חירום”, על “מתווה הריכוך” של הקואליציה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ב22 למרץ 2023, ערך מכון זולת, במסגרת פרוייקט “צו חירום”, וובינר חירום להתמודדות עם “מתווה הריכוך” השקרי של הקואלציה והמהפכה המשטרית.

את הוובינר הנחתה עיתונאית הארץ נטע אחיטוב, נשיאת זולת זהבה גלאון נשאה דברי פתיחה והשתתפו בו השרים לשעבר רוני בראון ואבי ניסנקורן וחברי הכנסת לשעבר מוסי רז ורויטל סויד. מעל 6,000 איש נכחו בשידור החי.

נשיאת זולת, זהבה גלאון, אמרה: “פרוייקט צו חירום נולד מתוך הבנה שיש המון שרים וחברי כנסת לשעבר שחשוב להם להביע את דעתם. גייסנו קבוצה עצומה של חברי כנסת שמשמיעים קולם נגד המהפכה המשטרית בוועדות הכנסת ובארועים ציבוריים. אנחנו רואים שהממשלה הזו מובילה אותנו לעברי פי פחת, מנסה לשנות את שיטת המשטר. בצד המהפכה המשטרית, היום הממשלה הרשתה לעצמה להפיל הצעת חוק להרכיב אזיק אלקטרוני על גברים מכים ובטירוף וטמטום וטרלול מפקירה את חייהן של נשים, יש לנו עבודה רבה. יש להם רוב פרלמנטרי אבל מיליוני אנשים ברחוב ינצחו אותם”.

שר האוצר לשעבר רוני בראון אמר: “בהיבט הכלכלי אנחנו תלויים בהרבה מאוד השקעות מחו”ל ומשקיע לא יאמין לעולם בממשלה שמסוגלת לבטל את עקרון הפרדת הרשויות ועושה מה שהיא רוצה. אנחנו נמצאים במצב של רשות אחת, כל העקרון המופלא של הפרדת רשויות ואיזונים ובלמים איננו. אני כבר שומע על השקעות שלא מגיעות לכאן. הריכוך של הרפורמה זה כמו שמרככים שניצל, דופקים אותו טוב טוב”.

ח”כ לשעבר רויטל סויד אמרה: “מה שקורה בוועדת החוקה הוא לא באמת דיון. מעולם לא הייתה סיטואציה בה יו”ר ועדה לא התחשב בדוברים וביעוץ המשפטי של הוועדה. זו אטימות בעוצמה שלא ראינו. מיעוטים וקבוצות מוחלשות יהיו הראשונים להפגע. לפני שנים, נשים בכנסת משני צידי מתרס פוליטי קוטביים היו משתפות פעולה בחקיקה למען נשים. כלום לא הפריד ביננו. היום לא רואים את הדבר הזה”.

שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן אמר: “המחאה מצילה את ישראל. כמי שמכיר את ביבי, אני רוצה להגיד לכם –  הוא לא איבד שליטה. יקיר נפשו זה חוק המתנות ומעבירים גם את הנבצרות בשבילו. הריכוך הוא לא ריכוך, הקואליציה תמשיך לשלוט בוועדה לבחירת שופטים. כל הרפורמה נעשית עם הצעות חוק פרטיות, מי שמע על דבר כזה? פורום קהלת כותב את החוקה החדשה לישראל”.

ח”כ לשעבר מוסי רז אמר: “המחאה לא תעצור גם אם נתניהו יעצור את החקיקה. יש כאן מתקפה על כל אורח החיים של מחצית אם לא יותר מהציבור הישראלי. תהיה דרישה לחוק שוויון, ההפיכה מלווה בצעדים מאוד קיצוניים בשטחים הכבושים. נתניהו מביא אותנו לדיקטטורה רכה, כמו שאומר השם של הפאנל הזה”.

 

webinarcar

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן