EN

מינוי שני שופטים לעליון מטעם הממשלה: הוועדה לבחירת שפוטים

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה נכתב על רקע הצעת יו”ר ועדת החוקה ח”כ שמחה רוטמן, כי בכל כנסת מכהנת ניתן יהיה לאשר את שני המינויים הראשונים של שופטי עליון בקולותיהם של ששת חברי הקואליציה בוועדה. יתר המינויים יוכלו להיבחר באותו הרוב, אך הוא יהיה חייב לכלול גם נציג אופוזיציה ושופט.

מכון זולת סבור כי יש להתנגד להצעה מהטעמים הבאים:

  • מוצע בפועל למנות שני שופטים מטעם הממשלה ועל פי השתייכותם הפוליטית או המפלגתית. השופטים שייבחרו עלולים לא להיות מסוגלים לבצע ביקורת שיפוטית עצמאית על החלטות הממשלה וחקיקת הכנסת (שהממשלה שולטת בה). אף אם השופטים שימונו על ידי הממשלה יוכיחו את עצמאותם ממנה במהלך כהונתם, הרי מלכתחילה אמון הציבור בהם יהיה מוגבל ביותר, בתור מינויים פוליטיים של הממשלה, וכך תיגרם פגיעה באמון הציבור בכל מערכת המשפט וייחלש מעמדה.
    .
  • שני השופטים עלולים להיות בעלות עמדות שמרניות קיצוניות ולממש בפועל את עקרונות המהפכה המשטרית גם ללא השלמת חקיקתה בכנסת. לפי שיטת המשפט הישראלית וחוק יסוד השפיטה הקיים, הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון. כלומר, השופטים בעליון הם אלה שקובעים הלכות ופרשנותם לחוק מחייבת את כל הערכאות האחרות.
    .
  • משמעות השליטה של הפוליטיקאים בבית המשפט העליון בישראל אפילו יותר דרמטית מהשליטה של הפוליטיקאים בבית המשפט העליון בארה”ב. מאחר שבארה”ב שיטת המשטר היא פדרלית, כאשר בית המשפט העליון שם ביטל את ההגנות הפדרליות על הזכות להפיל, המדינות השונות היו יכולות לחוקק הגנות משלהן וכך חלקן עשו. בנוסף, מנוהלים מאבקים משפטיים נגד חוקים דרקוניים נגד הפלות במדינות ספציפיות. בישראל הדבר אינו אפשרי, שכן כמתואר, לבית המשפט העליון המילה האחרונה.
    .
  • ההצעה יוצרת מצג שווא של תחלופה דינמית בהרכב בבית המשפט העליון, בעוד מדובר במינויי קבע עד לפרישה בגיל 70, ובפועל הממשלה הנוכחית תוכל לעצב בדמותה את בית המשפט העליון לעשרות שנים.
    .
  • הממשלה מעוניינת לקבוע את זהות השופטים שידונו בעתירות נגד המהפכה המשטרית.

 

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן