חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

צמצום תנאי הנבצרות של רה”מ: פגיעה בדמוקרטיה והגברת הסיכון לשחיתות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא 

נייר עמדה זה מוגש לוועדה המיוחדת לתיקון חוק יסוד: הממשלה, שדנה בהצעה לקבוע הגבלות על האפשרות להכריז על נבצרות ראש ממשלה.

ההצעה מצמצמת את הנבצרות של ראש הממשלה רק למקרים שבהם אי-מסוגלות פיסית או נפשית תמנע ממנו למלא את תפקידו, וגם קובעת שהסמכות להכריז על נבצרות תהא נתונה רק בידי ראש הממשלה עצמו. במקרים בהם ראש הממשלה לא יוכל לעשות כן בשל נבצרות פיסית או נפשית כאמור, תעשה זאת הממשלה, ברוב מיוחד של שלושה רבעים מחבריה. ככל שההחלטה התקבלה על ידי הממשלה בניגוד לדעתו של ראש הממשלה עצמו, תועבר החלטת הממשלה לאישור מליאת הכנסת, שיינתן ברוב מיוחד של תשעים חברי הכנסת, ורק לאחר אישור הכנסת תיכנס נבצרות ראש הממשלה לתוקף. ההכרזה תהיה החלטה פוליטית, ולא יהיו ביקורת שיפוטית או משמעות לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה.

עמדת מכון זולת היא כי יש לדחות את ההצעה מהטעמים הבאים:

  • על פי ההצעה ראש הממשלה יהיה רשאי לעבור באופן שיטתי עבירות פליליות חמורות, תוך ניצול לרעה של כוח משרתו, ולהמשיך בכהונתו כרגיל. בהיעדר ביקורת שיפוטית ומשמעות לעמדת הייעוץ המשפטית לממשלה, ולאור צמצום מצבי הנבצרות רק לאי-מסוגלות פיסית או נפשית, ההצעה עלולה להביא למצב שבו ראש הממשלה יבצע בריש גלי ובאופן שיטתי עבירות פליליות חמורות – כגון עבירות תקיפה, עבירות פגיעה בגוף, עבירות המתה, עבירות מין, עבירות על ביטחון המדינה וריגול – אך כל עוד לא הגיע למצב של אי-מסוגלות פיסית או נפשית, הוא יוכל להשלים את כהונתו עד למועד הבחירות.
  • ההצעה תהפוך את סוגיית ההכרזה על נבצרות לפוליטית לחלוטין. כדי להמשיך בכהונתן, הממשלה והכנסת עלולות להימנע מלהכריז על נבצרות של ראש ממשלה שהגיע למצב של אי-מסוגלות פיסית או נפשית, או לא להצליח להגיע לרוב הגבוה שיידרש. בהיעדר ביקורת שיפוטית ומשמעות לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, המנגנון המוצע להכרזה על נבצרות ראש ממשלה שאינו כשיר פיסית או נפשית, עלול לא לעבוד. הממשלה שולטת באופן מלא בכנסת והקואליציה בכנסת מרכיבה את הממשלה. הרף הגבוה שמוצע – שלושה רבעים מחברי הממשלה או תשעים חברי כנסת, עלול להיות בלתי ניתן להשגה בשל אינטרסים פוליטיים שונים. במצב כזה, אם ראש הממשלה יהיה מחוסר הכרה, חברי הממשלה יהפכו למעין “חונטה” שתנהל את המדינה עד הבחירות או עד שיחליטו שהגיעה השעה להודיע על הקדמתן.
  • במצב של דחיית מועד הבחירות מסיבות שונות, ראש הממשלה המכהן עלול להיהפך לראש ממשלה קבוע. בהיעדר ביקורת שיפוטית ומשמעות לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, ככל שמועד הבחירות יידחה באישור הכנסת הנשלטת על ידי הממשלה, בשל מצב חירום או טעמים פוליטיים כלשהם, ראש הממשלה המכהן יוכל להישאר בתפקידו עד אין קץ או עד שהוא וחברי ממשלתו יחליטו אחרת.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן