ביום 15 במרצ 2023, בנאום מיוחד, הציג נשיא המדינה יצחק הרצוג הצעת פשרה באשר לתוכנית הממשלה לביצוע מהפכה משטרית, שתהווה בסיס למשא ומתן. מכון זולת מברך את כבוד הנשיא על הירתמותו לבלימת המהלכים של ממשלת ישראל לביצוע שינויים מהותיים בשיטת המשטר במדינת ישראל וכן באיזונים הרגישים שבין שלוש הרשויות.
מכון זולת מודה לנשיא על מאמציו לגשר על הפערים העמוקים, ואכן במתווה שפורסם נראה שהנשיא הצליח לצמצם את חלקם. להלן מספר נקודות חשובות:
- במינוי שופטים לערכאות שאינן בית המשפט העליון תידרש תמיכה של שופט אחד לפחות, כלומר לשופטים תהיה זכות וטו.
- חוקי היסוד יקבעו על פי עקרונותיה המכוננים של הכרזת העצמאות.
- לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו תוסף הכרה מפורשת בזכויות לשוויון, לחופש הביטוי, הדעה, ההפגנה והאספה.
- תהיה ביקורת שיפוטית חוקתית על מלוא היקף הזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד האדם, ובפרט הזכות לשוויון.
- חוות הדעת של היועצים המשפטיים תהינה מחייבות.
- תתאפשר ביקורת שיפוטית מכוח עילת סבירות על החלטות מדיניות מופרכות של הממשלה והשרים. עילת הסבירות לא תצומצם לגבי רשויות המדינה האחרות.
.
נקודות מרכזיות במתווה שעדיין אין בהן כדי לתת מענה מספק לסכנה למוסדות הדמוקרטיים של ישראל:
- יגדל מספר המינויים הפוליטיים בוועדה לבחירת שופטים וניתן יהיה למנות שופטים לבית המשפט העליון ללא הסכמת השופטים.
- חוקי יסוד יהיו חסינים מפני ביקורת שיפוטית, ובאמצעותם אפשר יהיה להגביל את ההגנות על שלטון החוק וזכויות אדם ואזרח (כולל באמצעות החלשה של זכויות שהוכרו בחוקי יסוד מסוימים באמצעות חקיקת חוקי יסוד סותרים).
- ביקורת על חוקים רגילים תתאפשר רק ככל שהם סותרים חוקי יסוד וברוב חריג של שופטי בית המשפט העליון. הממשלה תוכל לחוקק מחדש חוק רגיל שנפסל כחוק יסוד, או לתקן את חוק יסוד קיים כדי לבטל את סתירה בינו לבין החוק הרגיל וכך להכשירו.
- הממשלה והשרים יוכלו לבחור לייצג את עצמם בערכאות השיפוטיות וכן לפתוח בהליך הדחה של יועצים משפטיים בוועדה מיוחדת שתוקם.
- הביקורת השיפוטית מכוח עילת הסבירות לא תחול על מינויים לשרים.
לקריאה נוספת:
>> 7.3.23: מתווה הפשרה שעל פי הפרסומים נדון בבית הנשיא: חוות דעת
>> 20.2.23: מתווה נשיא המדינה בעניין “הרפורמה המשפטית”: ניתוח והצעות לפעולה
