EN

מתווה הפשרה שעל פי הפרסומים נדון בבית הנשיא: חוות דעת

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

ביום 12 בפברואר 2023, בנאום מיוחד, הציג נשיא המדינה יצחק הרצוג הצעת פשרה באשר לתוכנית הממשלה לביצוע מהפכה משטרית, שתהווה בסיס למשא ומתן. מכון זולת מברך את כבוד הנשיא על הירתמותו לבלימת המהלכים של ממשלת ישראל לביצוע שינויים מהותיים בשיטת המשטר במדינת ישראל וכן באיזונים הרגישים שבין שלוש הרשויות.

ביום 7 במרס 2023 “דלף” בתקשורת נוסח מפורט של המתווה אשר בית הנשיא הכחיש אותו (“הפרסומים הבוקר אינם על דעת הנשיא ומי מטעמו. יובהר ויודגש כי לא מדובר במתווה נשיא המדינה. מדובר בהצעה אחת מתוך רבות שהועברו בשבועות האחרונים על ידי חוקרים ואקדמאים ממכונים שונים. נשיא המדינה טרם גיבש מתווה סופי ולאחר שיגובש הנשיא יציג אותו לאזרחי ישראל”). במקביל, שר המשפטים יריב לוין ויו”ר ועדת החוקה ח”כ שמחה רוטמן הודיעו שהמתווה אינו מקובל עליהם מאחר ש”יעקר את הרפורמה”, וכן ח”כ רוטמן הודיע שימשיך לקדם בוועדה בראשותו את הצעות החוק של הממשלה כבר בימים הקרובים.

מאחר שחרף הכוונות הטובות של הנשיא, המתווה שפורסם אינו מצליח לתת מענה לאיום הממשי על הישרדות המוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ומשום שלמרות הכחשת בית הנשיא ייתכן שמדובר ב”נבואה שעשויה להגשים את עצמה”, להלן התייחסות ראשונית של עמדת מכון זולת לגבי מספר נקודות במתווה:

  • נקודת המוצא הבסיסית השגויה של המתווה הינה ניסיון לעשות טיפול ב”פינצטה” לחלק מהצעות החוק שבמחלוקת ציבורית תוך התעלמות מכך שמדובר בצבר של הצעות חוק שיובילו להפיכה משטרית.
    .
  • הצעת המתווה שחוקי יסוד יהיו חסינים מפני ביקורת שיפוטית למעט אם נפל פגם פרוצדורלי בהליך חקיקתם, היא “עקב אכילס” המרכזי במתווה ותייתר את הצורך של הממשלה בחקיקת פסקת התגברות.
    .
  • ההצעה במתווה שתעוגן סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים רגילים שאינם חוקי יסוד רק ככל שהם סותרים חוקי יסוד, ריקה מתוכן לאור ההצעה שלא תהיה ביקורת שיפוטית על תוכן חוקי יסוד. כמו כן, לא תתאפשר ביקורת שיפוטית כאשר חוקים רגילים יפגעו בזכויות שהוכרו בפסיקה כנגזרת של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, כגון הזכות לשוויון וחופש הביטוי, שטרם עוגנו במפורש בחוקי יסוד.
    .
  • ההצעה במתווה להוסיף לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הכרה מפורשת בזכויות לשוויון, לחופש דת וחופש מדת וחופש הביטוי, אמנם מבורכת, אך חסרת סיכוי ולא נותנת מענה לכך שמוצע שלא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד וחוקים רגילים שיפגעו בזכויות אלה.
    .
  • ההצעה במתווה לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים תגדיל את הפוליטיזציה שלה ותקטין את מקצועיותה.
    .
  • המתווה יחליש את המעמד העצמאי והמקצועי של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה ויחדיר למשרתם רכיבים המאפיינים משרות אמון.
    .
  • הצעת המתווה בעניין עילת הסבירות תרוקן אותה מתוכן ותהפוך אותה ללא אפקטיבית.

 

למכון זולת ישנה ביקורת על נקודות נוספות במתווה הנוכחי שאליהן יתייחס במידת הצורך בהמשך, כמו גם לכל מתווה חדש שיתפרסם.

 

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן