חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

עו”ד ד”ר שלי קמין פרידמן: “סמכות בית המשפט לדון בסבירות היא הכלי היחיד של אזרח שחש שהחלטה שלטונית פוגעת בבריאותו”

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם
ביום 28 לפברואר 2023, התקיים בוועדת הכנסת המיוחדת לענייני צעירים בראשות ח”כ נעמה לזימי (מפלגת העבודה), דיון בנושא “השלכות ביטול עילת הסבירות על הגנת הסביבה ובריאות הציבור”.
.
ד”ר עו”ד שלי קמין-פרידמן, נכחה בדיון זה והציגה את נייר העמדה שכתבה עבור מכון זולת: “דיקטטורה זה לא בריא: השלכות המהפכה המשטרית על בריאות הציבור”.
 
להלן עיקרי דבריה:
.
סמכות בית המשפט לדון בסבירות היא הכלי היחיד של אזרח שחש שהחלטה שלטונית פוגעת בבריאותו.
דוגמא אחת היא ההחלטה לרסס בחומרי הדברה מסוכנים גידולים של בדואים בנגב, שהפסיקו בגלל שבמ”ש קבע שזו פגיעה לא סבירה בבריאות האוכלוסיה הבדואים. דוגמא נוספת היא ההחלטה של השר לבטחון פנים לשעבר, אמיר אוחנה, למנוע מאסירים להתחסן נגד קורונה. אנחנו נדרשים לפנות לבמ”ש כדי לוודא שמיישמים חוקים באופן סביר.
בנוסף לכך, עילת הסבירות קשורה גם לאמון הציבור. גם במקרים שבהם העתירות נדחות, עצם הדיון בבמ”ש מחזק את האמון של הציבור. יש מחקר שמראה שככל שיש יותר אמון, הנכונות של הציבור לשתף פעולה גדל. בתקופת הקורונה היו הרבה החלטות שהצריכו שיתוף פעולה של הציבור.
 
טיעון אחרון נוגע במחלוקת הציבורית על עילת הסבירות, זה פוגע בסולידריות ולכידות חברתית. וזה תנאי בסיסי לבריאות הציבור. נושאים של בריאות, מצדיקים מאמץ קולקטיבי”.
.
צפו בדבריה המלאים:

לקריאה נוספת:

>> דיקטטורה זה לא בריא: השלכות המהפכה המשטרית על בריאות הציבור

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן