חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

ועידת חירום לדמוקרטיה 2023: פאנל עם משתתפי “צו חירום”

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

בוועידת החירום לדמוקרטיה, ב-24.2.23 במרכז ענב בתל אביב, הוקדש פאנל לפרוייקט “צו חירום” של מכון זולת, במסגרתו התגייסו 100 חכ”ים ושרים לשעבר, להגיע לוועדות הכנסת ולהאבק במהפכה המשטרית. בפאנל השתתפו שר המשפטים לשעבר מאיר שטרית, יו”ר ועדת החוקה לשעבר פרופ’ מנחם בן ששון, שרת החינוך לשעבר פרופ’ יולי תמיר ושר האוצר לשעבר רוני בר און.

השר לשעבר מאיר שטרית אמר: “ההחלטה להעביר את פסקת ההתגברות פרושה שלכל קואליציה יש רוב לבטל את החלטות בית המשפט. לאזרח לא תהיה כתובת נגד עריצות השלטון.  הנחמה האחת היא שאין שלטון לנצח. הציבור יעיף את הממשלה הזו לכל הרוחות. זה לא יהיה ארבע שנים, אבל גם לא מחר בבוקר. המחאה צריכה להגיע לעוצמות שהם ירגישו שהם מאבדים את השלטון”.

 

השרה לשעבר פרופ’ יולי תמיר אמרה: “כשלנו כמחנה כי לא חינכנו לדמוקרטיה, דיברנו על שוויון ויצרנו חברה לא שוויונית. במ”ש הוא מגן אבל הוא צריך תשתית. בעבר ישבנו עם החרדים בממשלות והם ידעו את מגבלות כוחם אבל הם איבדו את הרסן. יש להם שכרון כוח. לא נוכל לחזור לעולם שהיינו אבל נוכל לחזור למשהו יותר מאוזן. האנשים מאוד מגוונים ואיתם אנחנו צריכים לדבר”.

.
השר לשעבר רוני בר און אמר: “כשאתה רואה את בני גנץ מחייך ללוין ורוטמן בלילה הנורא במליאת הכנסת זו תמונה שמרפה את ידיהם של כל מי שהולכים בגשם ובאים לירושלים, זו חרפה שאין כדוגמתה. אבל צריך לזכור שהעם שלנו חזק ממנהיגיו”.
.ץ.
יו”ר ועדת החוקה לשעבר פרופ’ מנחם בן ששון אמר: “בתקופה הזו אני הולך לישיבות ועדת חוקה ולומד הרבה על השכרון, האטימות וההיבריס שיכול להוליך אל עברי פי פחת. צריך להקשיב לכולם ולסנן מה אפשר לענות ומה לא. להבין מה מציעים ולהציע את האלטרנטיבה. עלינו לכתת את רגלינו ואז לחטט בפינות ולנקר ולמצוא את הגופים שאפשר ליצור מהם את הקואליציות ולאחר מכן יבוא החינוך. יש קהילות בפולין והונגריה ובמקומות מסויימים באנגליה ובארה”ב שרוצים שנעשה את מה שהם לא עשו. אנחנו יכולים ליצור איתם מחנה ושפה”.
.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן