חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

חבר ועדת ההיגוי של זולת, פרופ’ אייל גרוס בוועדת החוקה: “הרעיון של הגבלת כוח הממשלה עומד בבסיס הדמוקרטיות המודרניות”

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ביום 20 לפברואר 2023, במסגרת אחד הדיונים להכנת חוקי המהפכה המשטרית בוועדת החוקה, נכח חבר ועדת ההיגוי של זולת, פרופ’ אייל גרוס, והביע את התנגדותו והתנגדות מכון זולת לשינויים המוצעים.

פרופ’ גרוס אמר:

“אני שומע כאן היום על פסקאות ההתגברות בקנדה ובפינלנד, אבל אם זה המצב – אני מציע לאמץ את כל מגילת הזכויות של קנדה. יש שם שוויון כזכות מפורשת, הצהרה שקנדה היא מדינה רב תרבותית שזה למעשה מדינת כל אזרחיה, הפרדת דת ומדינה, נישואים אזרחיים, שוויון בין השפות הצרפתית והאנגלית – שהמקבילה אצלנו זה ערבית ועברית. בוא נאמץ את כל מגילת הזכויות הקנדית. יש רק שתי מדינות בעולם עם פסקת התגברות, הן מאוד שונות. רוצים את קנדה? בוא נביא את הכל.

אתם מביאים אמצעי אחד מכל מדינה, שגם בה הוא לא הכי טוב וזוכה לביקורות באותה מדינה. שולפים אמצעי משפטי אחד ממדינה אחרת בלי ההקשר החוקתי והמבנה, אבל בוא נעשה חוק זכויות אדם מלא לפני שנתגבר על זכויות האדם. לאחרונה התפרסם מכתב של משפטנים בכירים קנדים, כולל שופטים לשעבר בבית המשפט העליון של קנדה שאמרו שאין מה להשוות בין המצב כאן לפסקת ההתגברות שלהם. שר המשפטים הקנדי לשעבר, אמר שיש הסכמה שהממשלה הפדרלית לא תפעיל את הפסקה.

מה שיו”ר הוועדה עושה זה צ’רי פיקינג מובהק, לוקח רק את החלקים שמתאימים לו.

מעבר להסדר הקנדי בלי חוקה כתובה ומשוריינת בישראל, יש כאן גם הקשר. אתם רוצים שבמ”ש ימונה ע”י הקואליציה, לא יוכל לפסול חוק אלא בפה אחד שאין לה אח ורע בעולם ואם כבר יצליח לפסול- יש פסקת התגברות, שהלכה למעשה אין לה אח ורע בעולם חוץ משתי מדינות מאוד שונות; וגם אנחנו רוצים להגביל את הביקורת השיפוטית על הרשות המנהלית דרך ביטול עילת הסבירות וגם חוות הדעת של היועצים המשפטיים שימונו פוליטית, לא תהיה מחייבת.

התוצאה יחד היא ממשלה בלי כוח הגבלה. הרעיון שיש להגביל כוח של ממשלה כדי לא לפגוע באזרחים, לא המציאו אהרון ברק או של דורית בייניש או אסתר חיות, זה לא ימין או שמאל. אלה עקרונות של מעל 200 שנה כרעיון בסיסי בדמוקרטיות מודרניות. וזה צריך להטריד כל אזרח במדינה הזו, היום יפגעו בזכויות של אחד ומחר של אחר”

צפו בדבריו המלאים:

 

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן