חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

פסטיבל סולידריות לקולנוע וזכויות אדם 2022

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

דבריה של מייסדת זולת, זהבה גלאון, בטקס פתיחת הפסטיבל (1.12.22):

שלום לכולם,

אני שמחה מאד לעמוד הערב בפסטיבל סולידריות, הפסטיבל היחיד בישראל שמוקדש לאקטיביזם וזכויות אדם. ורוצה לברך את דני וילנסקי, המייסד והמנהל של הפסטיבל, ואת גידי אביבי המנהל האמנותי ואת כל הצוות של הפסטיבל.

בימים שבהם מוקמת בישראל ממשלה אנטי-דמוקרטית, שרואה במיעוטים גיס חמישי, בשמאל ובארגוני החברה האזרחית בוגדים, ובדת יסוד הפטריוטיזם, ממשלה שהכריזה על מלחמה כוללת נגד הליבה הדמוקרטית של ישראל, ונגד הזכויות של כל מי שלא סר למרותה של העליונות היהודית, ממשלה שרואה בבג”צ אויב, ובאפרטהייד מטרה, דווקא בימים כאלו השתתפות בפסטיבל סולידריות, שמציג סרטים פורצי דרך, מסמנת את רוח החופש, הקול הצלול שנאבק על זכויות אדם והחתירה לשוויון ועתיד טוב יותר.

בכל המדינות בעולם שעוברות עכשיו גל של ניאו-פאשיזם, של דת קיצונית ומשטרי דיכוי, נעמדת מולם רוח אנושית גדולה, שמקורה ברעיון – שכל בני האדם נולדו שווים. ואף כהניסט, אף פאשיסט, אף גזען הומופוב ושובניסט לא יסמן את כל מי שהוא אחר, וגם לא את יוצרי הקולנוע, ולא יכבה את הרוח הזאת.

וזה המקום גם לומר לשגריר ישראל בהודו, שנזף בקולנוען נדב לפיד שמתח ביקורת על סרט הודי אנטי מוסלמי, ולא עמד כנראה בציפיות של הברית הלאומנית-פשיסטית של נתניהו ומודי: אתה לא מחלק ציונים לאזרחים ישראלים ולא נזיפות ולא ריתוק. ובכלל, לא ישתיקו אותנו. אנחנו לא מתייאשים ולא מאבדים תקווה, ונמשיך להיאבק בעיקר למען עתיד ילדינו והדורות הבאים.

כמו שאמרו אנשי סולידריות בפולין:

“גם אם החורף קשה זה לא יימנע את בוא האביב”.

 

דבריה של מנכ”לית זולת, עינת עובדיה, בטקס חלוקת הפרסים (8.12.22):

“ערב טוב לכולם,

אני שמחה מאוד לעמוד כאן הערב ולהעניק את פרס זולת ליוצרים צעירים בפסטיבל סולידריות, לצד נציג קרן שולמית אלוני. אני מברכת את דני וילנסקי המייסד והמנהל של הפסטיבל, איש המחויב למאבק לזכויות אדם והמאבק נגד הכיבוש, ואת גידי אביבי המנהל האומנותי של הפסטיבל.

מדינת ישראל נמצאת במשבר הדמוקרטי והחברתי הכי חמור בתולדותיה. אחרי 5 מערכות בחירות לכנסת, מיליוני מצביעי המחנה הדמוקרטי מרגישים חרדה והלם מתוצאות הבחירות. החדשות על הקמת הקואליציה הבאה עלינו לרעה מעוררים תחושות קשות בקרב מיליוני ישראלים, החרדים לגורל המדינה וחוששים שהדמוקרטיה הליברלית על סף קריסה.

בשנים האחרונות פעלו בישראל כוחות ימניים אנטי-דמוקרטי ומכוני מחקר אולטרה-שמרניים, לפירור הדמוקרטיה הליברלית, להתקפה על החופש והחירויות האישיות שלנו, לדה-לגיטימציה של קבוצות מוחלשות: נשים, ערבים, וקהילת הלהט״ב.

לאחרונה התחלנו לשמוע מונחים חדשים המהלכים אימים על כל גילוי של התנגדות למשטר החדש. הימין במתקפה חסרת תקדים על הקריאה לצאת לרחובות להפגנות, ואתמול התבשרנו שאוניברסיטת בן גוריון פסלה הופעה של זמרות ערביות בקמפוס ״מחשש להסתה״. חופש הביטוי, המחאה והיצירה עומדים תחת מתקפה וזכויות אלו הופכות לא לגיטימיות. המתנגדים והמוחים, היצירה הביקורתית – כולם יסומנו כמורדים ובוגדים. מחר זו יכולה להיות הפגנה שתגמר במעצרים אלימים או סרט שיאסר לשידור רק בגלל הדעה הביקורתית שמושמעת בו.

חופש הביטוי הוא אבן היסוד להשתתפות אזרחית חזקה במשחק הפוליטי. היכולת של אזרחים ויוצרים להביע את דעתם ולבקר את השלטון היא הרוח החיה של מדינה דמוקרטית ליברלית. ואנחנו במכון זולת לא מתכוונים לשבת בשקט, אנחנו ניתן פייט. אנחנו הולכים להקדיש כל מאמץ כדי לבלום את ההצעות הדרקוניות שירוקנו מתוכן את הדמוקרטיה ויפגעו אנושות בזכויות אדם ואזרח. אנחנו נהיה בכל דיון בכנסת, נתגבר את האופוזיציה, נספק מידע ונתונים, נפעל לבלימת היוזמות לריסוק הדמוקרטיה, מערכת המשפט, והחברה האזרחית.

הענקת הפרס היום היא כבוד גדול עבורי, ומשמעותה היא חיזוק חופש הביטוי, היצירה והאמנות, חיזוק החירויות שלנו, ועמידה איתנה לצד זכויות האדם והשוויון”.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן