חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

שיח ישראלי-פלסטיני של “שותפים למען ישראל מתקדמת” עם מנכ”לית זולת, עינת עובדיה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

בתאריך 23 לאוקטובר 2022, ערב הבחירות, התקיים דיון במסגרת סדרת שיחות בזום שערך ארגון “שותפים למען ישראל מתקדמת”, בנושא הפרות זכויות אדם בישראל. בארוע דיברה מנכ”לית זולת, עינת עובדיה וכן מוחמד דווארשה, ראש האסטרטגיה של גבעת חביבה, לורה וורטון חברת מועצת העיר ירושלים והמנחה גילי גץ. 

הנה עיקרי הדברים שאמרה עינת:

“אנחנו רואים תהליך ארוך, של יותר מעשור של דה לגיטימציה של החברה הערבית, הפלסטינים אזרחי ישראל, ארגוני זכויות אדם ואנשים שמצהירים שהם שמאלנים. הבחירות הן הזדמנות לעצור את המגמה הסמכותנית שאנחנו מרגישים, מתחילת התקופה השנייה של נתניהו בשנת 2009. אנחנו שואלים את עצמנו, על איזו דמוקרטיה אנחנו מדברים בכלל? בזולת פרסמנו דוח ששואל מה טיב הדמוקרטיה בישראל והמסקנה היא שמעולם לא הייתה כאן דמוקרטיה ליברלית. יש מגמות דמוקרטיות לצד מגמות סמכותניות  שהיו כאן מהיום הראשון והולכות ומתחזקות.

חיילים פורצים לבתים של פלסטינים שאין להם זכות להחליט על הגורל שלהם, יש מפלגות שמאמינות שנשים הן אזרחיות סוג ב’ ואפילו לא יכולות להיות מועמדות לבחירות בתוך המפלגה. ארגון קהלת הימני והחזק, משפיע על מקבלי החלטות והם מפעילים לחץ על איילת שקד לא לחתום על אמנת איסטנבול שמתחייבת להלחם באלימות נגד נשים.

הבחירות האלה יכריעו אם נוכל לחזק את הדמוקרטיה, להגן על זכות השוויון, על חופש המחאה והביטוי ועל החוסן של ארגונים חברתיים. יש פחד בישראל שאחת המפלגות שלנו לא יעברו את אחוז החסימה והמפלגה של בן גביר שנתניהו חיזק, תמשיך את מה שהתחילה. שלחנו רפורמות לראשי המפלגות בישראל שהצהירו שהם מחוייבים להגן על ערכים ליברלים ואנחנו מקווים שהם יהיו בעמדות שיאפשרו להם לקדם אותן. לדעתנו ישראל זקוקה לחוקה, אבל זה לא מספיק. יש דרך ארוכה, הרבה חוקים שצריך להעביר כדי להגן על זכויות אדם ושוויון”.

בתשובה לשאלה של משתתפת באירוע על האם ישראל אינה תאוקרטיה, ענתה: “אני מבינה איך מי שלא חי בישראל שואל את עצמו איך אנחנו יכולים לקרוא לישראל דמוקרטיה. אבל אי אפשר להגיד שאין לנו יסודות ליברלים ודמוקרטים. יש הפרדת רשויות, בית משפט עליון, חופש עיתונות מסויים, אנחנו לא נכלאים על מה שאנחנו אומרים. לצד זאת יש מרכיבים לא ליברלים והם יכולים להתחזק. אנחנו מנסים להשפיע על השיח בישראל, שיהיה יותר פרו-זכויות אדם, להחזיר את הלגיטימציה לדבר על זה בלי להחשב בוגדים. אנחנו עובדים מתוך החברה האזרחית כדי להשפיע על אופן הצגת נרטיבים שונים וגם על שינוי החוק והמדיניות, כי בלי זה אי אפשר לשנות את המציאות בישראל”.

צפו:

 

לקריאה נוספת:

>> יוזמת זולת לראשי מפלגות 
>> הדוח המלא, “דמוקרטיה לכאורה – מצב המשטר בישראל” 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן