חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מאבק באלימות נגד נשים: תמיכה בחתימה של ישראל על אמנת איסטנבול

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה מוגש לקראת הדיון בממשלה בנוגע להצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת איסטנבול. מכון זולת מבקש במסמך זה לתמוך בהצטרפותה של ישראל לאמנה ולהביע הסתייגות עמוקה מהטיעונים שהועלו במכתבה של שרת הפנים שפורסם בתקשורת נגד ההצטרפות לאמנת איסטנבול, ולמנות את הנימוקים להסתייגויות אלו.

המלחמה בתופעת האלימות נגד נשים היא צו השעה. מנתונים שפורסמו לאחרונה עולה כי בין השנים 2020-2016 נרצחו בישראל 122 נשים, 40 אחוז מהן בידי בן זוג או בן זוג לשעבר; בשנת 2020 נפתחו במשטרת ישראל 20,326 תיקי חקירה בגין אלימות בין בני זוג, כאשר ב-87 אחוז מהתיקים הנפגעת היתה אישה; רק אחד מחמישה גברים שנגדם נפתח תיק במשטרה קיבל טיפול במרכז ייעודי וכ-60 אחוז מהגברים שנזקקו לטיפול לא קיבלו מענה. ההקשר הנכון לקריאת נתונים אלו הוא הקשר ההדוק שבין אלימות מינית ואלימות במשפחה לבין היעדר שוויון בין גברים ונשים – בגישה למשאבים במרחב הציבורי, בשוק העבודה ובבית. נכון להיום, מדינת ישראל אינה מצליחה לקדם מדיניות אחודה לצמצום האלימות המגדרית, ואינה מצליחה לתאם בין כלל הגורמים הנדרשים לשם קידום מדיניות שכזו. אמנת איסטנבול מציעה מסגרת, כלים ובסיס להשוואה לצורך קידום מדיניות, יישומה וניטורה באופן אפקטיבי.

להלן נבקש להציע טיעוני-נגד לטיעוניה של השרה שקד כפי שהובאו במכתבה, ולהראות כי החששות שהועלו בו אינם רק בלתי מבוססים מבחינה משפטית, אלא מבטאים עמדות בלתי ראויות, שמקומן לא יכירנו בעיצוב מדיניותה ארוכת הטווח של ישראל בנוגע למלחמה בתופעות האלימות נגד נשים.

>> לאתר הרשמי של אמנת איסטנבול

מאמרים שפורסמו על נייר העמדה:

>> 26.5.2022 – “במכתב של מכון זולת נכתב שהחשש של שקד מפני מנגנוני הפיקוח של מועצת אירופה אינו מבוסס” – בר פלג ונעה שפיגל, הארץ

>> 16.5.2022 – “איילת שקד, את מוזמנת לחזור למטבח” – נשיאת זולת זהבה גלאון, הארץ

מכתבים נוספים:

>> 24.11.2022 – מכתב לראשי מפלגות האופוזיציה לכבוד יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים 

>> 8.9.2022 – מכתב לראש הממשלה יאיר לפיד: תמיכה בחתימה של מדינת ישראל על אמנת איסטנבול

>> 24.5.2022 – מכתב לשר המשפטים גדעון סער: תמיכה בחתימה של מדינת ישראל על אמנת איסטנבול

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן