EN

מוקש כבד בחוק ההסדרים

עינת עובדיה, מנכ"לית זולת בטור מיוחד בזמן ישראל
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp

בחוק ההסדרים שהונח על שולחן הכנסת אתמול (31.8.21), מוטמן מוקש כבד, כזה שמסכן את כל שיטת המשטר שלנו, ושיעביר את השליטה במדינה מידי השרים ונבחרי הציבור לידי קבוצה אוליגרכית ובלתי נבחרת. האוצר מנסה לסרס את יכולת קבלת ההחלטות של הממשלה והציבור סופית.

בחוק ההסדרים נכללת הדרישה להקמת “רשות רגולציה”. היא מוצגת לציבור ככלי שמטרתו סילוק ביורוקרטיה מיותרת – אבל בפועל, מה שהיא תעשה היא העברת יכולת התקציב של הממשלה לידי גוף בלתי נבחר וחסר כל אחריות כלפי הציבור. תחת הסמכות של רשות הרגולציה תיפול כל הקצאה ציבורית של 100 מיליוני ש”ח והלאה. כלומר, שר שירצה לבצע רפורמה במשרדו – נאמר, הגדלת תקנים לחינוך מיוחד במשרד החינוך – יגלה שקודם כל הוא חייב להעביר אותה דרך דיקטטור עם סמכות וטו. תפקידי השרים ירוקנו בפועל מתוכן – מהלך שהוא הפיכה שלטונית.

הקלה ברגולציה תתורגם בפועל לפגיעה בבריאות הציבור, על ידי צמצום סימון מוצרי מזון והקלה על מפעלים מזהמים; היא תפגע בזכות התעסוקה, למשל על ידי "רגולציה" על דרישות לשילוב נשים ובעלי מוגבלויות במקומות העבודה; בזכות לפרטיות, על ידי הענקת שליטה לתאגידים על מידע פרטי; ותאפשר בניה לקויה ונטולת פיקוח. ניקח את נושא הדיור. יש להניח שאכן ייבנו דירות חדשות. אבל על ידי מי ולמען מי? קבלנים חזקים יקבלו עתודות קרקע, ומאחר ואין עליהם רגולציה, הם יבנו אותן עבור משקיעים, שבתורם ישכירו אותן במחיר מופקע.

חוק ההסדרים, כלי שאמור היה להיות חד-זמני ושמטרתו הייתה להעביר חקיקה מהירה כדי להתגבר על המשבר הכלכלי הקשה של אמצע שנות ה- 80, הפך מאז לאמצעי בידי נערי האוצר לעקוף את החקיקה, כלומר את היכולת של נבחרי הציבור ליישם מדיניות שהציבור רוצה בה. חוק ההסדרים הוא חבילת חוקים גדולה, כתובה באופן בלתי קריא ושמוגשת במהירות, כך שלח”כים אין די זמן לפרק אותה ולהבין מה יש בה. מעליהם מונף שוט: חוק ההסדרים צמוד לחוק התקציב, ובלי חוק תקציב הממשלה נופלת.

כפי שציין היטב איתן אבריאל, תקנות רשות הרגולציה שבחוק ההסדרים נכתבו כמעט אחד לאחד על ידי פורום קהלת וכשקהלת "מייעלים את הכלכלה", היא תמיד מתייעלת עבור מי שכבר יש לו. מדובר בגוף ליברטריאני שבמשך שנים מנסה בחשאי לנתב את המדיניות הכלכלית של ישראל כך שהיא תיטיב עוד יותר עם בעלי הון ותאגידים, ושמתנגד לכל פיקוח ציבורי – אפילו על גננות מתעללות.

מכון "זולת" פנה ליועץ המשפטי לממשלה וליועצת המשפטית של הכנסת בדרישה להפריד את סעיפי רשות הרגולציה מחוק ההסדרים ולהעמידם להצבעה בפני עצמם, בחוק נפרד – ויש לקוות שנבחרי הציבור יבינו שעידן כלכלת הזרזוף חלף, ושזכויות אדם עולות כסף ציבורי; שכסף ציבורי קונה לנו הגנה על הציבור – שלמענו, אחרי הכל, יש לנו שיטת ממשל בכלל.

המאמר פורסם לראשונה  בזמן ישראל

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

18076724_10154573442149677_1211984367607245921_o-1

רון קסלר

רון קסלר בעל ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום הדיגיטל והתוכן והתמחה בקמפיינים פוליטיים וחברתיים רבים. בעברו ליווה את הפעילות הדיגיטלית של נבחרי ציבור בכירים, ועבד בארגוני המגזר השלישי. רון הוא אופטימי מיסודו, אדם שמאמין שאפשר לשנות את ישראל וגם להשתנות יחד איתה. מתגורר בתל אביב.