חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

זה לא סיפוח, זה אפרטהייד: חשיפה של מכבסת המילים סביב תוכנית הסיפוח

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת הדוח המלא

בתוך פחות מעשור הפך סיפוח השטחים מרעיון עוועים השמור לשוליה הסהרוריים של החברה הישראלית למדיניות המוצהרת של ממשלת ישראל. למהלך הזה עלולות להיות השלכות חמורות – מהסלמה בשטחים ועד לעיגון מדיניות אפרטהייד בספר החוקים הישראלי; מהפרת זכויות אדם נרחבת ועד לסנקציות בינלאומיות על ישראל. למרות זאת, הצליח הימין בקמפיין מחושב לעטוף את סיפוח השטחים בנייר צלופן ורדרד ומרשרש, ולשווק אותו לציבור הישראלי כצעד לגיטימי, סביר וכמעט מתחייב.

דוח ״המכבסה״ חושף את מכבסת השיח, שמשחקת תפקיד מרכזי בתהליך מתן הלגיטימציה והנירמול של רעיון הסיפוח בציבוריות הישראלית, שאחראים לו גורמים בעלי עניין בתקשורת ובפוליטיקה.

הדוח שם דגש על היעדר המונח “אפרטהייד” מהשיח, ולכן הפרק הראשון מוקדש כולו לבחינת מונח מורכב זה; אחריו מגיע החלק הארי של הדוח: פרק “המכבסה”, בו מפורטים שבעת שלבי הכביסה בהם משתמשים כבסני שיח הסיפוח; בהמשך מובאת סקירה של משמעויות והשלכות הסיפוח – אלו שכבסני השיח מבקשים להסתיר באמצעות הטרמינולוגיה המכובסת שהם מטמיעים; ואת הדוח חותם מילון מונחים שמטרתו להציע אלטרנטיבה לשונית שתחליף את שיח הסיפוח המכובס בשפה מדויקת ונאמנה יותר למציאות.

מאמרים שפורסמו על הדוח:

>> 26.7.2020 – “רעיון הסיפוח כבר הזיק” מאת ח”כ מוסי רז, ישראל היום 
>> 8.7.2020 – “סיפוח חלקי הוא דרך הימין לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה” מאת עדי גרנות, זמן ישראל 

>> 5.7.2020 – “למה ביטויים כמו ‘החלת הריבונות’ הם סיבה לאופטימיות” מאת דימיטרי שומסקי, הארץ
>> 3.7.2020 – “קוראים לזה אפרטהייד” מאת אלון ליאל, וואלה
>> 1.7.2020 – “הסיפוח עדיין כאן והוא לגמרי פצצה מתקתקת” מאת נשיאת זולת זהבה גלאון, שיחה מקומית
>> 30.6.2020 – “בנימין נתניהו עושה כביסה” מאת מנכ”לית זולת עינת עובדיה, ynet
>> 28.6.2020 – “הכביסה המלוכלכת” מאת אילן ברוך, זמן ישראל
>> 25.6.2020 – “בין אפרטהייד להחלת ריבונות” מאת אורן פרסיקו, העין השביעית

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן