חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

ועדת היגוי

WhatsApp-Image-2020-05-17-at-20.39.21
ד”ר ראויה אבורביעה

 

חברת סגל בבית ספר למשפטים במכללת ספיר. מחקריה עוסקים בממשק שבין משפט, מגדר, מיעוטים וזכויות אדם. ד”ר אבורביעה הנה בעלת תואר שלישי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. היא פרסמה בכתבי עת מובילים בנושא דיני האישות של נשים מוסלמיות בישראל. ספרה: “בתוך החוק, מחוץ לצדק: פוליגמיה, אזרחות ממוגדרת וקולוניאליזם במשפט הישראלי”, צפוי לראות אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד סדרת מגדרים.

 לד”ר אבורביעה ניסיון עשיר במשפט הבינלאומי של זכויות האדם והמשפט הציבורי. כמשפטנית היא עבדה באגודה לזכויות האזרח. הוזמנה כמשפטנית מומחית להציג בפני פורומים בינלאומיים כגון: האו”ם והפרלמנט האירופי בנושא של עמים ילידים וזכויות מיעוטים. ובין היתר התמחתה ב- Human Rights Watch בוושינגטון די.סי, והייתה חברה בוועד המנהל הבינלאומי של Amnesty International. ד”ר אבורביעה נבחרה ב-2018 על ידי מגזין גלובס ל 40 הצעירים המבטיחים בישראל מתחת לגיל 40.

 

ëìé çøñéðä ùì öáé àìçéàðé å øåîï áøåðôîï 
øåîï áøåðôîï
ëúáä ùì úäì ôøåù
öéìåí úåîø àôìáàåí
ד״ר רומן ברונפמן
ד״ר רומן ברונפמן חבר כנסת לשעבר ויו”ר מפלגת הבחירה הדמוקרטית, יליד אוקראינה. בעל תואר דוקטור במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1986-1993 היה מרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. בשנות התשעים הוא היה עיתונאי בעיתון “אלף” ובמעריב. בשנת 1993 התמנה לראש רשות הקליטה בעיריית חיפה, אחר כך כיהן בחבר במועצת העיר חיפה והיה סגן יו”ר הפורום הציוני. הוא נבחר לכנסת בשנת 1996 כחבר ישראל בעלייה ובהמשך כחבר הבחירה הדמוקרטית ובשנת 2003 הצטרף למרצ.
חזן
פרופ׳ נעמי חזן
פרופ׳ נעמי חזן היא פרופסור אמריטה למדע המדינה ולימודי אפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים. חזן כיהנה כחברת כנסת לשעבר מטעם מרצ בין השנים 1992-2003. שימשה כסגנית יו”ר הכנסת, והייתה חברה בוועדות החוץ והביטחון, קידום מעמד האשה, הכלכלה, החינוך, והעלייה וקליטה. , היא הקימה ב-2009 ביחד עם פרופ’ חנה הרצוג את “שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית” (WIPS) במכון ון ליר ומאז היא עמיתת מחקר במכון. חזן בעלת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית ותואר שלישי (Ph.D.) באוניברסיטה העברית. בין היתר היא שימשה כראש מכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית בירושלים; פרופסור אורחת במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת שיקגו ועמיתת מחקר במרכז ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטת הרווארד ובמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT). חזן היא ממייסדות שדולת הנשים בישראל. היא פעילה במגוון ארגוני נשים ובארגונים הפועלים למען זכויות האדם ושלום וכיהנה כנשיאת הקרן החדשה לישראל. כתבה וערכה ספרים רבים בתחום הפוליטיקה ההשוואתית ופרסמה מאמרים רבים בנושא פוליטיקה אפריקנית, הסכסוך הישראלי–ערבי, פוליטיקה בישראל ומגדר ופוליטיקה.
עזיזה
פרופ׳ פייסל עזאיזה
פרופ׳ פייסל עזאיזה הוא פרופסור ודקאן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה. בעברו כיהן כמ״מ ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. עבודתו מתמקדת בתחום הרווחה והבריאות במגזר הערבי בישראל ושוויון מול המגזר היהודי. בשנים 2006 עד 2009 עמד בראש התוכנית לתואר שני בעבודה סוציאלית ובשנים 2009 עד 2014 עמד בראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. לאורך השנים כיהן במגוון תפקידים ציבורים, והוא נמנה ממייסדי עמותת סיכוי – לקידום שוויון אזרחי, שימש יועץ וסגן נשיא בקרן אברהם, וחבר הנהלת הקרן החדשה לישראל. בשנים 1998- 2001 כיהן כראש מועצת דבורייה, ובמקביל כדובר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל. כיהן כיו”ר דירקטוריון החברה למתנ”סים, והיה בכך הערבי הראשון לכהן כיו”ר חברה ממשלתית. עזיזה עמד בראש המכון היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה, ומכהן בחבר הנאמנים של מכון מופ”ת.
פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

Sarai Aharoni

ד”ר שרי אהרוני

מרצה בכירה וחוקרת בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחקריה עוסקים במגדר, פמיניזם ויחסים בינלאומיים תוך התמקדות בהשפעות של מלחמות וסכסוכים אלימים על חייהן ומעמדן של נשים ובתהליכי היישום של החלטה 1325 של מועצת הביטחון. בשנים האחרונות שרי מתעדת את ההיסטוריות של תנועות נשים, ארגונים פמיניסטיים ומנגנונים לקידום שוויון מגדרי בישראל מאז 1970 ומעורבת באיסוף, תיעוד והנגשה של ארכיונים קהילתיים של ארגונים פמיניסטיים וארגוני שלום וזכויות אדם ביחד עם הארכיון הפמיניסטי בבית אישה לאישה בחיפה.

בר-נביא

פרופ’ אלי בר נביא

פרופ׳ אלי בר נביא שימש כשגריר ישראל בצרפת בין השנים 2000-2002. פרופ׳ בר נביא הוא היסטוריון שחיבר 15 ספרים על צרפת ואירופה ועל ההיסטוריה העכשווית של ישראל ושל עם ישראל. בר נביא פרסם מחקרים רבים בכתבי עת מקצועיים באירופה, ארצות הברית וקנדה, וכן מאמרים פוליטיים בעיתונות הישראלית והאירופית. בר נביא היא חבר בתנועת ״שלום עכשיו״ ומפלגת מרצ. בשנת 2010 הוא סייע להקמת JCall, ארגון אירופי ללא מטרות רווח הדוגל בפתרון שתי מדינות.
יונה
פרופ׳ יוסי יונה
פרופ׳ יוסי יונה הוא חבר כנסת לשעבר מטעם ״המחנה הציוני״ שכיהן בין השנים 2015-2019. יונה היה חבר בכמה ועדות בכנסת, בהן כלכלה, רפורמה וחינוך. טרם כניסתו לפוליטיקה, היה פעיל בחברה האזרחית ושימש יועץ להפגנות החברתיות שהתרחשו בישראל בשנת 2011. יונה היה עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים ועמד בראש קבוצות מחקר שונות. הוא בעל תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת פנסילבניה. הוא לימד פילוסופיה ופילוסופיה של חינוך במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ועמד בראש תוכנית הכשרת המורים שלה. יונה פרסם בהרחבה נושאים הנוגעים לפילוסופיה מוסרית ופוליטית, פילוסופיה של חינוך ורב-תרבותיות.
עמירן
ד״ר רויטל עמירן
ד״ר רויטל עמירן סיימה דוקטורט במדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ושימשה עמיתה בתואר שני במחלקה ללימודי יהדות באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. עמירן היא פובליציסטית וכותבת בעיתון הארץ, לפני כן כתבה ב״מעריב״, ושימשה כעמיתת מחקר ב”דרך”- תכנית מבית קרן ברל כצנלסון. עמירן הייתה סגנית מנכ״ל ארגון ״שחרית״, מכון חשיבה לפוליטיקה ישראלית חדשה; היא שימשה כחברה בוועדת שר האוצר לבחינת הקריטריונים לקצבאות המס במגזר השלישי. עמירן היא עורכת ומחברת פרקים לספרי הלימוד במקצוע האזרחות לבתי הספר התיכוניים וחברה בוועדות ציבוריות שונות.
שכטר
פרופ׳ עמית שכטר
פרופ׳ עמית שכטר הוא פרופסור ללימודי תקשורת באוניברסיטת בן-גוריון, משמש כדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה. שכטר הוא פרופסור אורח באוניברסיטת פן סטייט, ומנהל משותף של המכון למדיניות המידע במוסד. מחקריו נוגעים ליחסים בין תקשורת וצדק. שכטר פרסם 7 ספרים ולמעלה מ- 60 מאמרים בכתבי עת, ביקורות בחוק ופרקי ספרים, ומייסד כעורך משותף של כתב העת למדיניות המידע. שכטר מכהן בדירקטוריונים של ארגוני חברה אזרחית שונים המתמקדים בזכויות אדם ובדו קיום ערבי-יהודי; במהלך חייו כיהן בתפקידים בכירים בתקשורת; שכטר עמד בראשות מספר ועדות ציבוריות; וליווה וייעץ לגופי תקשורת וטלקומוניקציה בישראל וברשות הפלסטינית.

ד”ר רג’דה אלנאבולסי 

מרצה מן המניין במרכז האקדמי רופין במחלקה לעבודה סוציאלית וממונה על הסטודנטים מהחברה הערבית בדיקנאט הסטודנטים. בוגרת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת ת”א ובעלת תואר שלישי מבית הספר לעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית. הדוקטורט שלה עסק באלימות נגד נשים ערביות על יד בן-זוג: ההקשר החברתי-תרבותי והסוציו-פוליטי של תפיסת הבעיה, השלכותיה וההתמודדות עמה.

 רג’דה היא מומחית וחוקרת בנושא אלימות כלפי נשים, צעירות ונערות ערביות בישראל, נשים מקבוצות אתניות שונות ובהקשר החברתי-תרבותי והסוציו-פוליטי. חוקרת ומקדמת נושא: הסתגלות והצלחה של סטודנדטים מהחברה הערבית בהשכלה הגבוהה, צעירות מהפריפריה בשוליות מרובה והשתלבותן בהשכלה על תיכונית. חקרה נושא גזענות וסקסיזם בחברה האזרחית, בארגוני נשים בישראל ובמערכת החינוך בישראל.

גולן_Galia_Golan
פרופ׳ גליה גולן
פרופ׳ גליה גולן היא פרופסור אמריטה, כיהנה כיו”ר המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית והקימה את מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר. היא חברת הנהלת מרכז תמי שטיינמץ ללימודי שלום וחברת הנהלת מרצ. גולן היא ממייסדות ״שלום עכשיו״ ו- Jerusalem Link, מיזם השלום של נשים ישראליות-פלסטיניות, והיא חברה מובילה ב״לוחמים לשלום״. גולן זכתה פרסים רבים בינהם פרס עמותת המחקרים הבינלאומית, פרס האקטיביסט לשנת 2019, פרס הצטיינות במדעי השלום; פרס האיגוד הישראלי למדעי המדינה על מפעל חיים; פרס האקטיביסט הבינלאומי של קרן גליצמן; ופרס הקרן החדשה לישראל למנהיגות.
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

מיטל פינטו תמונה טובה על רקע ספריה דצמבר 2022 (2)

ד”ר מיטל פינטו

מרצה בכירה בביה”ס למשפטים במכללה האקדמית צפת ובפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. בעלת תואר ראשון במשפטים ובממשל מאוניברסיטת רייכמן בהרצליה, תואר שני במשפטים ותואר דוקטור למשפטים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת טורונטו, שם חקרה זכויות של מיעוטים בראי תיאוריות פוליטיות של רב-תרבותיות ושוויון. פינטו שימשה בעברה כעמיתת פוסט-דוקטורט במרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית. פינטו חברה בוועד המנהל של העמותה למשפט ציבורי בישראל, ושימשה בעברה כמזכירה הכללית של העמותה. 

ד”ר פינטו מומחית במשפט חוקתי ומנהלי, בפילוסופיה של המשפט ובממשק בין מגדר למשפט. מאמריה, שהתפרסו בכתבי עת מובילים בישראל ובעולם, עוסקים בקונפליקטים משפטיים העולים במדינות רב-תרבותיות בהקשר של הפליה, זכויות שפה, פגיעה ברגשות, חופש דת, וזכויות של קבוצות מיעוט בתוך קבוצות מיעוט.

WhatsApp Image 2023-05-08 at 16.54.22

פרופ’ אדם שנער

פרופסור חבר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל תואר S.J.D מאוניברסיטת הרווארד (Harvard Law School), תואר LL.M. מאוניברסיטת הרווארד, וכן תואר LL.B. (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ’ שנער התמחה אצל נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ועבד כעורך דין בעבור מספר ארגוני זכויות אדם בישראל ובהודו. הוא מתמחה במשפט חוקתי ובמשפט חוקתי השוואתי, ותחומי העניין שלו כוללים משפט מנהלי, הסטוריה של המשפט, ופילוסופיה פוליטית.
מחקריו של פרופ’ שנער עוסקים בנושאים מגוונים, ובהם, ציות לחוק של עובדי ציבור, ביקורת שיפוטית, פרשנות חוקתית, רפורמות במגזר הציבורי, זכויות חוקתיות בשטחים הכבושים, חופש הביטוי וההיסטוריה של הצנזורה בישראל.

סוזי בכר, חברת הועד המנהל של זולת
סוזי בכר
סוזי בכר היא ילידת קנדה וסיימה את לימודיה באוניברסיטת מקגיל. בכר עבדה בשגרירות ארה״ב בישראל. בכר הייתה ממייסדי תנועת ״שחר״ בראשות שר המשפטים לשעבר יוסי ביילין, ולאחר מיזוג שחר-מרצ, היא מכהנת כחברה בועידת ובהנהלת מרצ. היא מכהנת כחברת ועידה של מרכז מאקרו לכלכלה פוליטית, וחברה בארגון Policy Working Group (קע״מ) המתמקד בעידוד הקהילה הבינלאומית לסיום הכיבוש וקידום פתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני על בסיס מתווה שתי המדינות. בכר היא העורכת של כתב העת Palestine-Israel, כתב עת ישראלי-פלסטיני.
213c58e7-92ab-4f84-bfee-5e09d4dbe9a2
פרופ׳ אייל גרוס
פרופ׳ אייל גרוס הוא פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת תל אביב, המשלב מחקר אקדמי ופעילות ציבורית בארגוני זכויות אדם בישראל. גרוס סיים דוקטורט במשפטים באוניברסיטת הרווארד. בשנת 1998 קיבל דיפלומה בזכויות אדם מהאקדמיה למשפט אירופי בפירנצה. תחום עיסוקו המשפטי מתמקד בהיבטים חלוקתיים של המשפט וזכויות, זכויות חברתיות, משפט בינלאומי, מיניות ותיאוריה קווירית. גרוס כיהן כיועץ המשפטי של אגודת הלהט״ב, כחבר הנהלה באגודה לזכויות האזרח, חבר הפורום למען ילדי מהגרי עבודה בישראל, והיה אחד ממקימיה של עמותת ״גישה״ העוסקת בחופש התנועה בשטחים הכבושים. כיום הוא חבר בהנהלת מכון קונקורד במכללה למינהל ומכהן כסגן נשיא של ארגון International Lesbian and Gay Law Association.
July 4th 2015
קסניה סבטלובה

קסניה סבטלובה כיהנה כחברת כנסת במחנה הציוני מטעם ״התנועה״, בין השנים 2015-2019. היא עיתונאית ישראלית ועמיתת מחקר במכון ״מתווים״, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. סבטלובה היא בעלת תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה של האסלאם ומזרח תיכון. בתקופת כהונתה בכנסת הייתה חברה בועדת החוץ והביטחון ובועדת העלייה והקליטה ועמדה בראש שלוש שדולות פרלמנטריות.

WhatsApp Image 2023-05-11 at 12.25.44

אלון פנקס

כיהן כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, יועץ מדיני לשני שרי חוץ – שמעון פרס ואהוד ברק, ורא מטה של שני שרי חוץ – דוד לוי ושלמה בין עמי. בעל תואר ראשון במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני מאוניברסיטת ג׳ורג׳טאון בוושינגטון. משמש כיועץ לקשרי בין לאומיים לחברות ויועץ למספר קמפיינים פוליטים בארה״ב

Manal_Totry_Jubran

ד”ר מנאל תותרי ג’ובראן

דוקטור למשפטים, מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, פעילה חברתית בנושאי זכויות מיעוטים, חברה בפורום המרצים והמרצות למען הדמוקרטיה, זוכת פרסי גורני לחוקרים צעירים במשפט ציבורי, פרס שפיצר ופרס צגלה למאמר מצטיין לשנת תשפ”ב.

בשנת 2018 נבחרה לרשימת עשרת הצעירים המבטיחים ופורצי הדרך בחברה הערבית מתחת לגיל 40 של עיתון כלכליסט ובנק הפועלים. מנהלת שותפה בתכנית לליווי והעצמה של הסטודנטים הערבים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. מומחית בתחומי משפט וחברה, משפט ומרחב, תכנון ובניה, שלטון מקומי, רב תרבותיות וזכויות מיעוטים.

בן-סימון
דניאל בן סימון
דניאל בן סימון הוא חבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה וכיהן בכנסת במשך 4 שנים. בן סימון הוא מרצה, פובליציסט, שדרן רדיו וטלויזיה וסופר שפרסם חמישה ספרים על החברה הישראלית. ספרו הראשון ״ארץ אחרת: ניצחון השוליים: איך קרס השמאל ועלה הימין״, נחשב לאחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו על הפוליטיקה הישראלית המנתחים את המציאות הפוליטית בימינו. בן סימון עוסק בקידום נושאים חברתיים כלליים, ובייצוג מיעוטים בתקשורת, וכיהן כחבר הנהלת ארגון ״אג׳נדה״. לפני כניסתו לפוליטיקה, בן סימון עבד כעיתונאי בכיר ביומני “דבר” ו”הארץ”, והשפיע רבות על סדר היום הציבורי בישראל. בן סימון הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בעיתונאות מאוניברסיטת בוסטון. בן סימון הוא חתן פרס סמולר מטעם ארגון ״הג׳וינט״, חתן פרס ״סוקולוב״ לעיתונות, וחתן ״הפרס לעיתונות״ מטעם ״בני ברית״.
פרופ׳ ניהאיה דאוד

פרופ׳ ניהאיה דאוד

פרופ׳ ניהאיה דאוד היא חוקרת בתחום האפידמיולוגיה החברתית, אי שוויון בבריאות ומדיניות צמצום פערים במחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.
 
דאוד חוקרת פערים מעמדיים, כלכליים, מגדריים ואתנו לאומיים בבריאות. היא חברה בצוות מומחים אזרחי לטיפול בקורונה. פרופ׳ דאוד חוקרת אלימות נגד נשים סביב ההיריון והלידה והשפעת האלימות על בריאותן. היא 
בעברה יו”ר המועצה הלאומית לקידום בריאות וחברה במועצה הלאומית לקידום בריאות האישה.
חברה מייסדת של ארגונים וולנטריים, נשים לגופן, נשים למען בריאותן. חברה בתת-ועדת בריאות, ועדת אלאלוף למלחמה בעוני.
 
כמו כן, חברה בועד המנהל של סיכוי, חברה בצוות ההיגוי של החזון העתידי של הערבים בישראל (יוזמה של ועדת המעקב של הרשויות הערביות). היא יו”ר המרכז לקידום בריאות ושוויוניות באוניברסיטת בן גוריון בנגב והיא מייסדת וחברה של ועדת המעקב לענייני בריאות בחברה הערבית ומייסדת ויו”ר של הפורום לבריאות הציבור בחברה הערבית.
מיכל עברון יניב -זולת

ד”ר מיכל עברון יניב

בוגרת שפה וספרות אנגלית. בעבודת הדוקטורט שלה (מדע המדינה) היא בחנה את הגורמים לפרוץ מלחמות אזרחים ואחר כך התמחתה בחקר מרכיבי הבנייה והקריסה של מדינות. במקביל להוראה באוניברסיטת חיפה, עבדה כעורכת בעיתון “הארץ” וכפרשנית העיתון לעניינים בינלאומיים.

בין השנים 2009-1996 עבדה בתפקידי מחקר בכירים במוסד. לאחר שפרשה מעבודה זו, עברה לעסוק בתחום הבישול והקולינריה ועבדה שבע שנים עם השף חיים כהן במסעדת “יפו-תל אביב.”

פרוקצ׳ה
פרופ׳ אוריאל פרוקצי׳ה

פרופ׳ אוריאל פרוקצ’יה הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים ושימש כפרופסור מן המניין בבית הספר למשפטים ע”ש רדזינר במרכז הבינתחומי הרצליה. פרופ’ פרוקצ’יה מרצה על דיני חברות ורגולציה בניירות ערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא בעל תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים והוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת פנסילבניה. המתודולוגיה המדעית שלו משלבת ניתוח כלכלי של המשפט עם תובנות מהתחום בין תחומי המשפט והתרבות.

פרופ’ פרוקצ׳יה פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותו. הוא פעיל בקידום והגנה על חירויות אזרחיות בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

דילוג לתוכן