תפריט
תפריט
חברת סגל בבית ספר למשפטים במכללת ספיר. מחקריה עוסקים בממשק שבין משפט, מגדר, מיעוטים וזכויות אדם. ד”ר אבורביעה הנה בעלת תואר שלישי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. היא פרסמה בכתבי עת מובילים בנושא דיני האישות של נשים מוסלמיות בישראל. ספרה: “בתוך החוק, מחוץ לצדק: פוליגמיה, אזרחות ממוגדרת וקולוניאליזם במשפט הישראלי”, צפוי לראות אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד סדרת מגדרים.
לד”ר אבורביעה ניסיון עשיר במשפט הבינלאומי של זכויות האדם והמשפט הציבורי. כמשפטנית היא עבדה באגודה לזכויות האזרח. הוזמנה כמשפטנית מומחית להציג בפני פורומים בינלאומיים כגון: האו”ם והפרלמנט האירופי בנושא של עמים ילידים וזכויות מיעוטים. ובין היתר התמחתה ב- Human Rights Watch בוושינגטון די.סי, והייתה חברה בוועד המנהל הבינלאומי של Amnesty International. ד”ר אבורביעה נבחרה ב-2018 על ידי מגזין גלובס ל 40 הצעירים המבטיחים בישראל מתחת לגיל 40.
פרנסס רדאי
משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.
ד”ר שרי אהרוני
מרצה בכירה וחוקרת בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחקריה עוסקים במגדר, פמיניזם ויחסים בינלאומיים תוך התמקדות בהשפעות של מלחמות וסכסוכים אלימים על חייהן ומעמדן של נשים ובתהליכי היישום של החלטה 1325 של מועצת הביטחון. בשנים האחרונות שרי מתעדת את ההיסטוריות של תנועות נשים, ארגונים פמיניסטיים ומנגנונים לקידום שוויון מגדרי בישראל מאז 1970 ומעורבת באיסוף, תיעוד והנגשה של ארכיונים קהילתיים של ארגונים פמיניסטיים וארגוני שלום וזכויות אדם ביחד עם הארכיון הפמיניסטי בבית אישה לאישה בחיפה.
פרופ’ אלי בר נביא
ד”ר רג’דה אלנאבולסי
מרצה מן המניין במרכז האקדמי רופין במחלקה לעבודה סוציאלית וממונה על הסטודנטים מהחברה הערבית בדיקנאט הסטודנטים. בוגרת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת ת”א ובעלת תואר שלישי מבית הספר לעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית. הדוקטורט שלה עסק באלימות נגד נשים ערביות על יד בן-זוג: ההקשר החברתי-תרבותי והסוציו-פוליטי של תפיסת הבעיה, השלכותיה וההתמודדות עמה.
רג’דה היא מומחית וחוקרת בנושא אלימות כלפי נשים, צעירות ונערות ערביות בישראל, נשים מקבוצות אתניות שונות ובהקשר החברתי-תרבותי והסוציו-פוליטי. חוקרת ומקדמת נושא: הסתגלות והצלחה של סטודנדטים מהחברה הערבית בהשכלה הגבוהה, צעירות מהפריפריה בשוליות מרובה והשתלבותן בהשכלה על תיכונית. חקרה נושא גזענות וסקסיזם בחברה האזרחית, בארגוני נשים בישראל ובמערכת החינוך בישראל.
מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.
ד”ר מיטל פינטו
מרצה בכירה בביה”ס למשפטים במכללה האקדמית צפת ובפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. בעלת תואר ראשון במשפטים ובממשל מאוניברסיטת רייכמן בהרצליה, תואר שני במשפטים ותואר דוקטור למשפטים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת טורונטו, שם חקרה זכויות של מיעוטים בראי תיאוריות פוליטיות של רב-תרבותיות ושוויון. פינטו שימשה בעברה כעמיתת פוסט-דוקטורט במרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית. פינטו חברה בוועד המנהל של העמותה למשפט ציבורי בישראל, ושימשה בעברה כמזכירה הכללית של העמותה.
ד”ר פינטו מומחית במשפט חוקתי ומנהלי, בפילוסופיה של המשפט ובממשק בין מגדר למשפט. מאמריה, שהתפרסו בכתבי עת מובילים בישראל ובעולם, עוסקים בקונפליקטים משפטיים העולים במדינות רב-תרבותיות בהקשר של הפליה, זכויות שפה, פגיעה ברגשות, חופש דת, וזכויות של קבוצות מיעוט בתוך קבוצות מיעוט.
פרופ’ אדם שנער
פרופסור חבר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל תואר S.J.D מאוניברסיטת הרווארד (Harvard Law School), תואר LL.M. מאוניברסיטת הרווארד, וכן תואר LL.B. (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ’ שנער התמחה אצל נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ועבד כעורך דין בעבור מספר ארגוני זכויות אדם בישראל ובהודו. הוא מתמחה במשפט חוקתי ובמשפט חוקתי השוואתי, ותחומי העניין שלו כוללים משפט מנהלי, הסטוריה של המשפט, ופילוסופיה פוליטית.
מחקריו של פרופ’ שנער עוסקים בנושאים מגוונים, ובהם, ציות לחוק של עובדי ציבור, ביקורת שיפוטית, פרשנות חוקתית, רפורמות במגזר הציבורי, זכויות חוקתיות בשטחים הכבושים, חופש הביטוי וההיסטוריה של הצנזורה בישראל.
קסניה סבטלובה כיהנה כחברת כנסת במחנה הציוני מטעם ״התנועה״, בין השנים 2015-2019. היא עיתונאית ישראלית ועמיתת מחקר במכון ״מתווים״, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. סבטלובה היא בעלת תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה של האסלאם ומזרח תיכון. בתקופת כהונתה בכנסת הייתה חברה בועדת החוץ והביטחון ובועדת העלייה והקליטה ועמדה בראש שלוש שדולות פרלמנטריות.
אלון פנקס
כיהן כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, יועץ מדיני לשני שרי חוץ – שמעון פרס ואהוד ברק, ורא מטה של שני שרי חוץ – דוד לוי ושלמה בין עמי. בעל תואר ראשון במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני מאוניברסיטת ג׳ורג׳טאון בוושינגטון. משמש כיועץ לקשרי בין לאומיים לחברות ויועץ למספר קמפיינים פוליטים בארה״ב
ד”ר מנאל תותרי ג’ובראן
דוקטור למשפטים, מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, פעילה חברתית בנושאי זכויות מיעוטים, חברה בפורום המרצים והמרצות למען הדמוקרטיה, זוכת פרסי גורני לחוקרים צעירים במשפט ציבורי, פרס שפיצר ופרס צגלה למאמר מצטיין לשנת תשפ”ב.
בשנת 2018 נבחרה לרשימת עשרת הצעירים המבטיחים ופורצי הדרך בחברה הערבית מתחת לגיל 40 של עיתון כלכליסט ובנק הפועלים. מנהלת שותפה בתכנית לליווי והעצמה של הסטודנטים הערבים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. מומחית בתחומי משפט וחברה, משפט ומרחב, תכנון ובניה, שלטון מקומי, רב תרבותיות וזכויות מיעוטים.
פרופ׳ ניהאיה דאוד
ד”ר מיכל עברון יניב
בוגרת שפה וספרות אנגלית. בעבודת הדוקטורט שלה (מדע המדינה) היא בחנה את הגורמים לפרוץ מלחמות אזרחים ואחר כך התמחתה בחקר מרכיבי הבנייה והקריסה של מדינות. במקביל להוראה באוניברסיטת חיפה, עבדה כעורכת בעיתון “הארץ” וכפרשנית העיתון לעניינים בינלאומיים.
בין השנים 2009-1996 עבדה בתפקידי מחקר בכירים במוסד. לאחר שפרשה מעבודה זו, עברה לעסוק בתחום הבישול והקולינריה ועבדה שבע שנים עם השף חיים כהן במסעדת “יפו-תל אביב.”
פרופ׳ אוריאל פרוקצ’יה הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים ושימש כפרופסור מן המניין בבית הספר למשפטים ע”ש רדזינר במרכז הבינתחומי הרצליה. פרופ’ פרוקצ’יה מרצה על דיני חברות ורגולציה בניירות ערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא בעל תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים והוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת פנסילבניה. המתודולוגיה המדעית שלו משלבת ניתוח כלכלי של המשפט עם תובנות מהתחום בין תחומי המשפט והתרבות.
פרופ’ פרוקצ׳יה פרסם ספרים ומאמרים רבים בתחומי התמחותו. הוא פעיל בקידום והגנה על חירויות אזרחיות בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים.
החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.
בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.
האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.
יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.
