מאז ה-7.10.23, ישראל נלחמת במספר חזיתות. האזרחים והתושבים זקוקים למענה דחוף, אך ממשלת נתניהו שאינה מתפקדת רחוקה מלספקו. שנה לעלייתה לשלטון, ברור כי הממשלה הנוכחית חתומה על הכישלון הביצועי והתפקודי הגדול ביותר בתולדות המדינה. מיד עם הקמתה החלה הממשלה לקדם מהפכה משטרית במטרה “לחזק את המשילות”. בפועל, הממשלה הגרועה בתולדות המדינה מציגה אפס במשילות וביצועיות וכישלון מהדהד בשמירה על זכויותיו הבסיסיות ביותר של הציבור הישראלי. הממשלה תיעדפה את החלשת מערכת המשפט ואת ערעור סדרי המינהל התקין והאיזון בין הרשויות בישראל על חשבון ניהול המדינה לטובת כלל אזרחיה. התוצאה היא אחת: הפקרה מתמשכת של אזרחי המדינה, גם עתה בשעתם הקשה ביותר. מכון זולת חוזר כאן לחוות הדעת שפרסמנו בשנה האחרונה על מהלכי הממשלה, בהן הצבענו על הסכנות בעצם קידומם וניתחנו את משמעותם. אנו מרכזים כאן את עיקריהן, במטרה להאיר תהליכים שהובילו להתפוררות מערכות השלטון בישראל.
חוקים? המלצה בלבד
במהלך שנת שלטונה העלתה הממשלה על סדר יומה מספר פעמים חקיקה הפוגעת בעצמאות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, לאחר שהנושא נכלל כסעיף בתוכנית המהפכה המשטרית. במהותן הצעות אלה מרוקנות את הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה מתוכן ומסמכות, בדרישתן כי עמדת היועצים המשפטיים לא תחייב את השרים, שיוכלו לבחור בייצוג משפטי אחר. ניסיונות אלה ממשיכים קמפיינים קודמים של הליכוד להפוך את משרת היועצים המשפטיים למשרת אמון. במצב כזה לא יהיה במשרדי הממשלה גורם משפטי שיוכל למנוע מהשרים לבצע פעולות המנוגדות לחוק, לפסיקת בית המשפט ולמינהל התקין. הגם שהחקיקה שקידמה הממשלה נבלמה לעת עתה, רבים משריה כבר יצאו בגלוי נגד הייעוץ המשפטי של משרדם או מתעלמים מחוות הדעת שלו בפועל.
ביטול עצמאות היועצים המשפטיים: פגיעה בשומרי הסף; שרים בלי הגבלה: ביטול עצמאות היועצים המשפטיים ופגיעה במעמדם
כישורים נדרשים – נאמנות לשר
לטובת השלמת המהפכה המשטרית עסקה הממשלה במינויים באופן אובססיבי, וניסתה לפגוע במעמד הדרג המקצועי באמצעות קמפיין דה-לגיטימציה, שמטרתו היתה להעביר מסר לפיו שומרי הסף במשרדי הממשלה הם גורמים חתרניים המנסים לנהל את המדינה באופן אנטי-דמוקרטי ולבצע הפיכה שלטונית. עם הקמת הממשלה ה-37 החל מסע פיטורים חסר תקדים בשירות הציבורי. הלחץ העצום שהופעל על הדרג המקצועי מצד הממשלה, הן באמצעי התקשורת והן בעימותים כחלק מעבודתם היום-יומית תחת השרים שעמדו בראש משרדם, הביא לכך שרבים מאנשי המקצוע עזבו את תפקידם. בחלק מהמקרים התפקידים נותרו לא מאויישים, ובחלקם מונו במקומם מי שנבחרו בשל היותם נאמנים לשר המכהן בראש המשרד. המתח העז השורר בין השרים בממשלה הנוכחית לבין הדרג המקצועי, וכן הדרישה להפגין נאמנותו לשר, מעקר את יכולתם הביצועית של משרדי הממשלה לתת מענה מקצועי לאזרחי ישראל.
ביטול עילת הסבירות – ביטול הדמוקרטיה
ביולי 2023 אישרה הכנסת את תיקון סעיף 15 בחוק-יסוד: השפיטה בעניין עילת הסבירות. מטרת התיקון היתה לבטל את עילת הסבירות ככל שהיא נוגעת להחלטות הממשלה, כך שבתי המשפט יהיו מנועים מלקבוע כי החלטת ממשלה בטלה מכיוון שלוקה בחוסר סבירות, אף אם מדובר בחוסר סבירות קיצוני. התיקון נועד להחליש את מערכת המשפט ולהכפיפה לרשות המבצעת, כך שלא תוכל לבקר את מהלכי הממשלה. בעקבות התיקון הוגשו עתירות לבג”צ לביטולו, וביום 1.1.24 פורסם פסק הדין של בג”צ, אשר קבע כי עילת הסבירות לא תבוטל.
נבצרות תמורת שחיתות
במרץ 2023 אישרה הכנסת את תיקון חוק יסוד: הממשלה לעניין התנאים לקביעת נבצרותו של ראש ממשלה. התיקון צמצם את עילות הנבצרות רק למקרים של אי-מסוגלות פיסית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו, וקבע שהסמכות להכריז על נבצרות ראש הממשלה תהא נתונה בידי ראש הממשלה עצמו, או אם החליטה הממשלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה (החלטה שלאחר מכן תעבור לאישור ועדת הכנסת, שתוכל לאשרה בכפוף לתנאים נוספים המפורטים בתיקון). בעקבות התיקון ההכרזה על נבצרות ראש הממשלה תהפוך להחלטה פוליטית, שאינה כפופה לביקורת שיפוטית, וללא משמעות לעמדת היועמ”ש לממשלה. מעבר לכך שמדובר בשימוש לרעה בחוקי היסוד לטובת חקיקה פרסונלית, התיקון הופך את האפשרות להכריז על נבצרות ראש הממשלה לכמעט בלתי-אפשרית, ופוגע פגיעה נוספת במערך האיזונים והבלמים בין הרשויות וביכולת להגביל את כוחו של השלטון במצבי קיצון דוגמת ראש ממשלה המבצע עבירות פליליות חמורות באופן שיטתי. ביום 3.1.24 בג”צ קבע כי חוק הנבצרות הינו חוק פרסונלי, ולכן ייכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה.
צמצום תנאי הנבצרות של רה”מ: פגיעה בדמוקרטיה והגברת הסיכון לשחיתות
נבצרות תמורת שחיתות
מהלך נוסף שניסתה הממשלה לקדם היה תיקון סעיף 6 לחוק-יסוד: הממשלה הקובע את כשירות השרים, כך שתיאסר ביקורת שיפוטית על סבירות מינויו של אדם לשר למעט בחינת עמידתו בהוראות המצומצמות של הסעיף עצמו. בכך הממשלה למעשה ביקשה לבצע תיקון חוק יסוד מטעמים פרסונליים, באופן שנועד להכשיר את מינויו של ח”כ אריה דרעי לשר, לאחר שזה נפסל בפסיקת בג”ץ עקב הרשעותיו. מעבר לעובדה שמדובר בניסיון לרוקן מתוכן את פסיקת בג”צ, ההצעה מעודדת ומעניקה לגיטימציה לשחיתות של שרי ממשלה. מחקרים של ארגון ה-OECD ומחלקת המדינה של ארצות הברית מצאו כי שחיתות מתדלקת פשיעה, מבזבזת משאבים ציבוריים, מערערת את היציבות, פוגעת בכלכלה, מפריעה לממשלה לקיים מינהל תקין ופוגעת בשוויון בחלוקת המשאבים והמינויים.
חוק שופטים שפוטים
ח”כ שמחה רוטמן, יו”ר ועדת החוקה וממובילי המהפכה המשטרית, ניסה לקדם מהלך לפיו בכל כנסת מכהנת ניתן יהיה לאשר את שני המינויים הראשונים של שופטי עליון בקולותיהם של ששת חברי הקואליציה בוועדה. יתר המינויים יוכלו להיבחר באותו הרוב, אך הוא יהיה חייב לכלול גם נציג אופוזיציה ושופט. מהלך זה הוא אחד מני רבים מניסיונות הממשלה להביא לפוליטיזציה של מערכת המשפט. המטרה היא לפגוע בעצמאות בית המשפט, להחליש את מעמדו, ובכך למנוע ביקורת שיפוטית אפקטיבית על החלטות הממשלה וחקיקת הכנסת (שבה שולטת הממשלה).
משטרת ̶י̶ש̶ר̶א̶ל̶ בן גביר
אחד ממהלכיה הבולטים של הממשלה הנוכחית היה הניסיון של המשרד לביטחון לאומי, בראשו עומד השר איתמר בן גביר, להשתלט על המשטרה ולהתוות את מדיניותה בתחומים השונים עליהם היא אמונה. זאת לצד ניסיונות נוספים של השר להקמת משמר לאומי תחת אחריותו של המשרד, אשר ינגוס בסמכויות המשטרה. ניסיונות אלו, גם אם לא התממשו במלואם, הביאו לפוליטיזציה של משטרת ישראל ולפגיעה בעצמאותה, והגבירו את הצורך של הדרגים הבכירים בה לפעול מתוך נאמנות לשר ולמדיניותו, ולא לטובת כלל הציבור.
דוגמאות: הפוליטיזציה של המשטרה וניסינותיו של השר לנכס למשרדו חלקים מסמכויתיה, באה לידי ביטוי בתקופת המלחמה ביתר שאת. כך, למשל, עם תחילת המלחמה הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק, זאת על אף אזהרת המפכ”ל לפיה חלוקת הנשק ההמונית לאזרחים עלולה להוביל אותו לידיים הלא נכונות. כמו כן, השר הורה על הקמת מספר רב של כיתות כוננות, גם בערים וביישובים במרכז הארץ. מכון זולת יצא בקריאה להסדיר את אופן פעילותן של כיתות הכוננות, כאשר נקודת המוצא היא כי על המדינה מוטלת האחריות הראשית להגן על חייהם, גופם ורכושם של תושביה ואזרחיה, באמצעות גופי הביטחון המקצועיים, המיומנים והמוסמכים לכך.
הכפפת המפכ”ל לשר לביטחון לאומי: פגיעה אנושה בשוויון בפני החוק ;הקמת משמר לאומי: מליציה פוליטית הכפופה לשר בן גביר; שיטור יתר במחאה: הסכנה בפוליטיזציה של המשטרה;
חגיגת ג'ובים
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להקמת הממשלה סוכם על ביטול “נבחרת הדירקטורים”, שהינה מאגר מועמדות ומועמדים המתאימים לכהונת דירקטור בחברה ממשלתית, אשר נקבע לאחר הליך איתור פומבי, תחרותי ושוויוני שעורכת רשות החברות הממשלתיות. “נבחרת הדירקטורים” הוקמה בשנת 2013 על רקע ביקורת חוזרת של מבקרי המדינה על ריבוי המינויים הפוליטיים בחברות הממשלתיות, לעיתים ללא כישורים מקצועיים הולמים. ב28.3.23 הועברה רשות החברות למשרד לשיתוף פעולה אזורי, עליו ממונה השר דוד אמסלם. ככל ש”נבחרת הדירקטורים” תישאר על כנה, השר אמסלם, וזאת בהתאם להצהרותיו השונות, צפוי לבחור מתוכה רק את מי שמזוהה עימו פוליטית. ככל ש”נבחרת הדירקטורים” תבוטל, בשים לב לכך שזו טרם עוגנה בחקיקה, השר אמסלם עלול להקים “נבחרת נאמנים פוליטיים” משלו ולבחור רק מתוכם את מי שיעמדו בכישורי הסף הקבועים בחוק, אף אם לאחרים יש כישורים טובים ומתאימים יותר. כך או כך, צפויה פגיעה בעקרון השוויון בין המועמדים ובתפקוד החברות הממשלתיות וביציבותן, אשר הדירקטורים בהן יהיו בראש ובראשונה מחויבים להפגין את נאמנותם הפוליטית, גם אם זו תסתור את טובת החברה הממשלתית. כמו כן, תופעת השחיתות תלך ותגדל, לא רק בתוך החברות הממשלתיות עצמן, אלא גם בכל פעילויות הממשלה, באופן הפוגע באינטרס הציבורי ובמשק המדינה.
ביטול נבחרת הדירקטורים בחברות ממשלתיות: שחיתות ופגיעה בשוויון
מה שווה התקשורת אם אי אפשר לשלוט בה
ביום 24.7.23 פרסם משרד התקשורת את תזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ״ג-2023, בו מוצע לערוך שינויים מהותיים במפת התקשורת בישראל. בתזכיר מוצע להביא לסגירתם של הרגולטורים הקיימים, ולהקים במקומם רשות שידורית חדשה, אשר תהא כפופה לשר התקשורת ולממשלה. כמו כן, מוצע לבטל את שיטת הרישיונות הנוכחית, ובמקומה לקבוע מנגנונים להטלת עיצומים לשיקול דעת המועצה החדשה שתוקם, אשר תחזיק גם בסמכות למדוד ולפרסם את נתוני הצפייה בערוצים. עוד מוצע לבטל את המגבלות ודרישות הסף שנועדו להבטיח את עצמאות שידורי החדשות ואת ההפרדה בין שיקוליים מסחריים ופוליטיים לשיקולים חדשותיים אתיים ועניינים, להפחית את סכום התשלום אותו חובה להשקיע בהפקות מקומיות ולהטיל חובה על תאגיד השידור הציבורי לספק את תכניו בחינם. מדובר בניסיון נוסף של הממשלה לפגוע בעצמאות התקשורת, אשר משמשת כמעין רשות רביעית במדינות דמוקרטיות, וביכולתה לבקר את השלטון. מהלך מעין זה עשוי להכשיר מרחב תקשורתי פרוע ומשתלח, אשר כפוף לשיקול דעת פוליטי, ובכך לפגוע בזכויות האזרח הבסיסיות לחופש ביטוי וחופש המידע.
חוק התקשורת של קרעי: פגיעה בעצמאות התקשורת ובחופש הביטוי
