ניירות מדיניות

הגנה מוסדית על זכויות אדם בישראל – נייר מדיניות אופרטיבי

מאת: מור הרניק-בלום, עינת עובדיה, אייל לוריא-פרדס.
למאמרים נוספים לחץ: אייל לוריא-פרדס מור הרניק-בלום עינת עובדיה

14 במרץ, 2021

בסקר שערכנו במכון זולת בחודש פברואר, רובם המוחלט של המשיבים טענו שנושא זכויות האדם אינו עומד בראש סדר העדיפויות של המפלגות המתמודדות לכנסת.
בחינה מקיפה של נושא ההגנה על זכויות אדם ברחבי העולם מעלה שזו באה לידי ביטוי באופנים רבים ומגוונים, וניתן להיווכח שהמדינות השונות אימצו לעצמן פתרונות ומוסדות מדינתיים בהתאם לשיטות הממשל שלהן או למאפיינים הייחודיים להן.

מצאנו שביותר מ-120 מדינות בעולם קיים לפחות מוסד לאומי אחד שעוסק בקידום זכויות אדם ובהגנה עליהן.
למרבה הצער, מדינת ישראל נותרה מאחור בכל הנוגע להקמה של מוסדות מדינתיים עצמאיים, ניטרליים ואפקטיביים אשר יגנו על זכויות אדם, יבטיחו את שמירתן, ויקדמו אותן.

לפיכך, אנו מבקשים להציע בנייר מדיניות אופרטיבי זה שלוש המלצות מרכזיות העוסקות בהקמתם של מוסדות לאומיים ישראליים להגנה על זכויות אדם:

1. הקמתה של נציבות ארצית לזכויות אדם בישראל
2. הקמתן של נציבויות לזכויות אדם ברשויות המקומיות
3. עיגון בחוק יסוד את תפקידו של מבקר המדינה כמגן הראשי על זכויות האדם. 

 

נספחים
לחצו לקריאה

לחצו לקריאה