fbpx
#bb3827
ניירות מדיניות

ממי הממשלה מסתירה את פרוטוקול קבינט הקורונה?

נייר מדיניות אופרטיבי:
“מעטה הסודיות” של הממשלה פוגע בזכויות ומסכן חיי אדם.

מאת: אייל לוריא-פרדס ועינת עובדיה
1 בנובמבר, 2020

סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי מי שמחליט אילו מבין ישיבות הממשלה, או ישיבות ועדות השרים שלה, יהיו חשופות לעיני הציבור ואילו יישארו תחת מעטה של חשאיות במשך 30 שנה – היא הממשלה עצמה. הדבר הוביל לכך שלאורך משבר הקורונה הנוכחי נמנעה מהציבור בישראל האפשרות לבקר באופן אפקטיבי את האופן בו מתקבלות ההחלטות בקבינט הקורונה, כל זאת כשברקע נשמעות טענות רבות בדבר קידום מדיניות ממשלתית לא עניינית המנוגדת לדעת הדרג המקצועי.

לקביעה זו השלכות חמורות על המשטר הדמוקרטי בישראל. היא רחבה וכללית מדי, בלתי מידתית ובלתי סבירה, ומביאה לפגיעה קשה בזכות הציבור לדעת. זכות הציבור לדעת צמחה במשפט החוקתי העולמי במחצית השנייה של המאה העשרים כנגזרת של ריבונות העם במשטר דמוקרטי ושל זכות היסוד לחופש ביטוי. היא קיבלה הגנה חוקתית רחבה במדינות רבות, וביניהן ישראל, בה זכות הציבור לדעת מעוגנת בחוק החל מסוף שנות התשעים.

במסגרת נייר מדיניות אופרטיבי זה, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם מציע לתקן את סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה ולקבוע במקומו מנגנון אשר תואם את ההגנה החוקתית הנדרשת לשם מימוש זכות הציבור לדעת. בתיקון המוצע אנו מבקשים לחלק את סעיף 35 לשני חלקים: סעיף קטן (א) יקבע חיסיון ואיסור פרסום על ישיבות ממשלה וועדות שרים המוגדרות מראש בעניינים הנוגעים לביטחון המדינה או ליחסי חוץ שלה. סעיף קטן (ב) ייקבע הסדר עבור יתר הנושאים, אשר אינם נוגעים לתחומים רגישים הללו, לפיו אם הממשלה מעוניינת לקבוע כי פרוטוקול דיוניה של ועדת שרים מסוימת יישארו תחת חיסיון, יהיה עליה להביא את הדבר לאישור במליאת הכנסת, ולהעבירו ברוב (61 ח”כים או יותר).