מאמרים

עמוס הראל, הארץ: ירוק ואפל – על נייר המדיניות של מכון זולת בנושא הססנות החיסונים

מאת: עמוס הראל, הארץ
למאמרים נוספים לחץ: עמוס הראל

2 באפריל, 2021

נתוני תחלואת הקורונה בישראל ממשיכים לרדת, למרות החזרה המואצת של הישראלים לשגרה שלפני המגפה. נדמה שלחוזי השחורות נותר בערך שבוע. אם גם בשבוע הבא, אחרי שיובהרו במלואן השלכות ההתכנסויות המשפחתיות הגדולות בליל הסדר, לא תחול עלייה ממשית במספר החולים המזוהים היומי ובשיעור הבדיקות החיוביות — כבר אפשר יהיה לקבוע בביטחון יחסי שהמחלה נבלמה כאן, בזכות יעילותו המרשימה של מבצע החיסונים.

הירידה התלולה בתחלואה הציתה כעת ויכוח בין משרד החינוך למשרד הבריאות, כשהראשון דורש בצדק לחדש את הלימודים במתכונת מלאה בשבוע הבא. משרד הבריאות מבקש עדיין להמשיך בחלק מאמצעי הזהירות ולאפשר לכיתות מסוימות ללמוד רק מחצית השבוע בבתי הספר. בינתיים, הודיעה חברת פייזר על תוצאות מבטיחות לניסוי החיסונים לבני 12–15. בהתחשב בכמות החיסונים שמצטברת כאן, סביר שישראל תוכל להיות אחת המדינות הראשונות בעולם המחסנות נוער בגילאים האלה, כבר לקראת הקיץ.
ברקע, נתניהו הצליח להפוך גם את שאלת החיסונים, הישגו הגדול, לפוליטית, כשהאשים את שר הביטחון בני גנץ בטרפוד רכש מסיבי של מנות חיסון. ראש הממשלה מתעלם לנוחותו מהתנאי ההגיוני של גנץ לדיון ברכש החיסונים — הארכת כהונתו כשר משפטים בממשלת המעבר. והוא גייס את צמרת משרד הבריאות לחיזוק טענתו השנויה במחלוקת בדבר צורך ברכש מיידי של עשרות מיליוני מנות חיסון, כדי להכין את ישראל ליום סגריר.

תחילת חזרת המשק לשגרה מעלה, ביתר שאת, שאלות בדבר מדיניות התו הירוק, המתנה כניסה למקומות ציבוריים ולעתים גם חזרה לעבודה בהצגת אישור חיסון. בנייר עמדה שמפרסמים היום מכון "זולת" לשוויון זכויות אדם וארגון "רופאים למען זכויות אדם", נאמר שהרחבת הדרישה לתו ירוק עלולה להוביל למדרון חלקלק שיפגע בזכויות הפרט בישראל. את המסמך חיברה ד"ר שלי קמין־פרידמן, בסיוע צוות של מומחים לבריאות הציבור. המסמך בוחן עקרונות מנחים שמטרתם להתמודד עם "הססנות חיסונים" מצד חלק מהאזרחים, מתוך פרספקטיבה של זכויות אדם. מחבריו כותבים כי "לתו הירוק יתרונות משמעותיים בקידום פתיחת המשק, אך הרחבת תשתית החקיקה שתאפשר מסירת מידע על מתחסנים לגופים ציבוריים שונים, היא פגיעה בזכויות אדם של המתחסנים".

חברי הצוות סבורים שהתיעוד הרפואי לפיו אדם בחר להתחסן או להימנע מחיסון הוא מידע חסוי, שאין להעבירו לאחרים ללא הסכמה. חקיקה הפוגעת בחסיון הרפואי בטרם מוצו אפשריות אחרות לקידום היענות לחיסונים איננה מידתית. לדבריהם, התניית כניסת צוותים חינוכיים למערכת החינוך ב"תו ירוק", ככל שיש בה צורך, צריכה להתקבל בחקיקה ראשית או לפחות בהחלטת ממשלה, ולא בידי ראשי רשויות מקומיות.
"הכשל בחשיפת המידע הרפואי אינו רק משפטי, אלא גם אתי ומקצועי, ויש בו כדי לפגוע באמון ההדדי במחויבות למען המטרה המשותפת של שליטה בתחלואה", הם כותבים. לדעתם, חוק הקורונה אושר בכנסת בלי לבחון את יעילותן של חלופות פחות פוגעניות לקידום ההיענות לחיסון, כמו יוזמות מקומיות של עיריות לעידוד חיסונים או יוזמות הסברה של מעסיקים. "ההיענות לחיסונים בישראל גבוהה מאוד. הוספת אמצעים לקידום ההיענות לחיסונים בזה אחר זה, מבלי לבחון את יעילותם ואת השאלה אם די באמצעים שננקטו עד כה, מעוררת אנטגוניזם ציבורי ואיננה מועילה".
זו עלולה להתרחב בעתיד לדרישה לחשיפת מידע רפואי נוסף אשר ייתפס כרלוונטי במקום העבודה. "גם בנסיבות של מגפה, אסור לוותר על העיקרון לפיו לא יועבר מידע רפואי מזהה ללא הסכמת הפרט", נאמר במסמך. מחבריו ממליצים להשאיר את מלאכת עידוד ההתחסנות לצוותים הרפואיים ולמנוע מעורבות של משרדי ממשלה או רשויות מקומיות. צוות המומחים כותב שהדרך הנכונה להתמודד עם תופעת ההססנות היא באמצעות שכנוע של הציבור שהיענות גבוהה לחיסון היא "הטוב המשותף" והיענות לחיסון לא רק תגן על הפרט מפני תחלואה ותמותה, אלא מהווה מעשה של סולידריות חברתית.
הם ממליצים להקפיד על שקיפות קבלת ההחלטות בנוגע למדיניות חיסון האוכלוסייה, לרבות הצגת פרוטוקול הישיבות בקבינט הקורונה (דרישה שנתניהו מתנגד לה בתוקף וכעת מתנהל סביבה מאבק משפטי). במסמך נמתחת ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה באשר לסדר העדיפויות בחיסונים, שקיפח אסירים ביטחוניים פלסטינים ואת האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים. מנכ"לית מכון זולת, עינת עובדיה, אומרת כי "מדיניות חיסוני הקורונה בישראל מעוררת גאווה גדולה, אך חלק מההחלטות שהתקבלו אינן עומדות בקריטריונים של הגנה על זכויות אדם". לדבריה, "עולה חשש כבד שההחלטות לא הסתמכו על שיקולים אפידמיולוגיים מקצועיים. צריך לוודא שהרחבת הדרישה לתו ירוק לא תוביל לפגיעה נוספת בזכויות הפרט".