חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מתווה לוין-סער: קריאה לאופוזיציה להצטרף לפירוק הדמוקרטיה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

> > לקריאת נייר העמדה המלא

נייר העמדה עוסק במתווה לויןסער למערכת המשפט ומציג את ההשלכות האפשריות של הצעת הממשלה לביצוע שינויים משמעותיים במערכת המשפט בישראל. המתווה מהווה חלק מתהליך נרחב של שינוי משטרי עמוק, שמטרתו החלשת הדמוקרטיה בישראל והפיכתה למשטר סמכותניוקורא לאופוזיציה להצטרף למהפכה המשטרית.

בראש ובראשונה, המתווה מציע פוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים. במקום לשמר את הרכב הוועדה הנוכחי, מוצע להעביר את השליטה עליה לידי גורמים פוליטיים:

שני עורכי דין יחליפו את נציגי לשכת עורכי הדיןאחד מטעם הקואליציה והשני מטעם האופוזיציה.

יידרש רוב של חמישה חברים (כולל נציגים משני צדי המפה הפוליטית) כדי לאשר מינויים.

במקרה של איהסכמה על מינויים לעליון, יידרש פתרון חלופי שבו כל צד יבחר מועמדים עבור הצד השני.

כך, נוצר חשש שמערכת המשפט תהפוך לכלי בידי הפוליטיקאים ולא תגן על זכויות האזרח: מינויים פוליטיים עלולים לגרום לאובדן האמון במערכת המשפט ושופטים שמונו על בסיס פוליטי עלולים להיחשד באיאובייקטיביות בהחלטותיהם. יתרה מזאת, הפוליטיזציה של מערכת המשפט עלולה לערער את אמון הציבור, הן בשופטים שנבחרו על ידי הקואליציה והן באלו שנבחרו על ידי האופוזיציהוהחלטות שיפוטיות עלולות להיות מושפעות משיקולים פוליטיים ולא משפטיים.

כמו כן, המתווה מציע לבטל כמעט לחלוטין את האפשרות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, למעט במקרים נדירים ובתנאי רוב גבוה מאוד של שופטי העליון. כך, חוקים בעלי אופי פרסונלי או מגביל יוכלו להתקבל ללא התנגדות משמעותית, מה שיפגע בזכויות אדם ובשוויון. זאת ועוד, קיים חשש שמינויי שופטים פוליטיים יובילו לתופעות של שחיתות ושל הגנה על אינטרסים אישיים של נבחרי הציבור, במקום להבטיח הליך משפטי הוגן לאזרחי ישראל.

המתווה עלול להוביל לחיסול עקרונות הפרדת הרשויות בישראל ולמעבר למשטר חדמפלגתי, שבו תהיה לממשלה שליטה מוחלטת על כל מוסדות המדינה. בהיעדר מערכת משפט עצמאית, יהיה קל יותר לשלטון להגביל חירויות בסיסיות, לפגוע במפלגות האופוזיציה ובחופש הבחירה.

מכון זולת קורא לאופוזיציה לדחות את ההצעות על הסף ולא לשתף פעולה עם הממשלה בתהליך. שיתוף פעולה מצד האופוזיציה יתפרש כהסכמה למעבר למשטר סמכותני ויקדם את הפיכת ישראל לדיקטטורה מוסווית.

מכון זולת מדגיש כי שמירה על עצמאות מערכת המשפט היא אינטרס לאומי ועלמפלגתי, החיוני להגנה על חירויות הפרט והדמוקרטיה. נדרשת פעולה תקיפה מצד האופוזיציה והציבור כדי לעצור את יישום המתווה ולמנוע את קריסת הדמוקרטיה במדינה.

מכון זולת מביע עמדה חד-משמעית נגד יישום מתווה לוין-סער ומתריע על הסכנות המשמעותיות שהוא מציב בפני החברה הישראלית והמערכת הדמוקרטית כולה.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן