מאז כינון ממשלת ישראל ה-37 בסוף 2022, המדינה נמצאת במהלך של שינוי משטרי נרחב. הממשלה, בהנהגת ראש הממשלה בנימין נתניהו, פועלת להנחת תשתית למשטר סמכותני ודורסני. מהלכים אלו כוללים הצעות חוק הפוגעות בזכויות האדם, הדמוקרטיה והשוויון, לצד מינויים פוליטיים, פגיעה במערכת המשפט והשתלטות על רשויות האכיפה.
בנייר זה מכון זולת מתמקד במאבק להדחת היועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב-מיארה, ובמשמעותו עבור המשטר הדמוקרטי בישראל וזכויות אזרחי המדינה.
על חשיבות התפקיד והניסיונות להדחת היועמ״שית
התפקיד נועד להבטיח שהממשלה תפעל בגבולות החוק, תוך שמירה על האינטרס הציבורי ונאמנות לשלטון החוק. כך, היועצת המשפטית לממשלה נחשבת ל”שומרת סף” מרכזית במדינה, וממלאת תפקידים קריטיים:
• ניהול התביעה הפלילית – פיקוח על פרקליטות המדינה, אישור חקירות נגד בכירים וקביעת מדיניות אכיפה.
• ייצוג המדינה בבתי המשפט – בתחומים אזרחיים, מינהליים ובינלאומיים.
• ייעוץ משפטי לממשלה – מתן חוות דעת מחייבות לממשלה ולמשרדיה בנוגע לפרשנות הדין.
• שמירה על האינטרס הציבורי – התייצבות בנושאים בעלי חשיבות ציבורית גם במקרים שהמדינה אינה צד בהם.
במסגרת מהלכים שמובילה הממשלה הנוכחית, מתנהל קמפיין הסתה מתמשך נגד היועצת המשפטית לממשלה. הניסיון להדחתה נובע ממחלוקות על החלטותיה המקצועיות והפרשנות המשפטית שהיא מעניקה, הנוגדות לעתים את רצון הממשלה. המאבק ביועצת המשפטית לממשלה מהווה חלק מתהליך רחב יותר שמטרתו לערער את עצמאות מערכת המשפט ולבטל מנגנוני פיקוח על פעולות הממשלה.
הקמפיין נגד היועצת המשפטית לממשלה התחזק עם פתיחת משפטו של נתניהו והעמדתו לדין בעבירות שחיתות.
הסכנות הטמונות בפיטוריה
מכון זולת מתריע כי פיטורי היועצת המשפטית לממשלה יובילו לשורת פגיעות ישירות בדמוקרטיה ובזכויות האזרח, וביניהן:
• פליליזציה של יריבים פוליטיים – מינוי יועץ משפטי מטעם הממשלה (“מריונטה”) יאפשר להפעיל הליכים פליליים נגד מתנגדים פוליטיים.
• הגבלת חופש הביטוי וההפגנה – אפשרות להפליל מחאות וביקורת על הממשלה.
• הענקת חסינות לשחיתות שלטונית – היועצת המשפטית היא שמונעת כיום חסינות מוחלטת מראש הממשלה, שרים וחברי כנסת מהקואליציה.
• הכשרת מינויים פוליטיים – מינוי מקורבים לתפקידים ציבוריים על חשבון כישורים מקצועיים.
• הטיית בחירות – ללא פיקוח משפטי עצמאי, הממשלה תוכל להשתמש במשאבי המדינה לטובת קמפיינים פוליטיים והטיית התוצאות.
מכון זולת מציע תיקון לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי”ט-1959, במסגרתו תיקבע מגבלה ברורה על יכולת הממשלה להדיח את היועץ/ת המשפטי/ת לממשלה. התיקון יבטיח כי הממשלה לא תוכל לפטר את היועמ”ש בשל מחלוקות על פרשנות הדין או החלטות בתחום התביעה הפלילית; הליך הפסקת הכהונה יתאפשר רק במקרים חריגים ובהתאם להמלצת ועדה ציבורית בלתי-תלויה; והממשלה תחויב לפנות לבית המשפט במקרים של מחלוקת מהותית עם היועמ”שית, במקום לנקוט בפיטורים.
מכון זולת מזהיר כי פיטורי היועצת המשפטית לממשלה הם מהלך מסוכן המהווה חלק מניסיון רחב להחליש את הדמוקרטיה הישראלית ולבסס שליטה פוליטית מוחלטת על מערכת המשפט. מהלך זה פוגע במעמד היועמ”שית כגוף בלתי-תלוי, מערער את שלטון החוק ומוביל לפגיעה חמורה בזכויות האדם ובתפקוד התקין של המדינה.
מכון זולת קורא לבלום מהלכים אלו ולהגן על מעמדו ועצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה כאחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית.
