חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

חוק האזרחות זורק את הציבור הערבי לכלבים

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

פורסם לראשונה בהארץ, 10.1.2022

בתגובתה על הערעור שהגישו האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט וכמה עותרים פלסטינים, הודיעה המדינה לבג”ץ כי שרת הפנים, איילת שקד, מתכוונת להעביר בתוך חודש חוק אזרחות חדש (שאתמול עבר בוועדת השרים לחקיקה) — ויישמרו בו הסעיפים הגזעניים שהיו בחוק המקורי. זאת לאחר שבמשך חצי שנה הפרה השרה את החוק (שהכנסת דחתה), סירבה לאפשר איחוד משפחות לפלסטינים, ועשתה זאת בלא כל סמכות חוקית. 1,680 בקשות הוגשו מאז ביטלה הכנסת את החוק, ובהנחיית שקד סירב משרד הפנים לדון בבקשות האלה, והמשיך לפעול כאילו החוק בתוקף.

כדי להבין מה הולך כאן צריך עדכון זריז. בתחילת האינתיפאדה השנייה העבירה הכנסת חוק, שתכליתו למנוע מפלסטינים ישראלים להינשא לפלסטינים מהשטחים. הכנסת אז הבינה שמדובר בחוק ספק־חוקתי, הפוגע בזכויות היסוד לחיי המשפחה ולשוויון, ועל כן היא הכריזה שמדובר ב”הוראת שעה”. זה היה תירוץ לבג”ץ: תראו, החוק הזה אינו קבוע, נדון בו בכל שנה בהתאם למצב. וכמובן, מאז 2003 אישרה אותו הכנסת מדי שנה בשנה. “הוראת השעה” היתה לחוק קבע. ובג”ץ? הוא נאנח, אך לא פסק בעניין. שופטיו אמרו שהחוק מעלה שאלות חוקתיות קשות, אך נמנעו מפסילתו. לשם מה הם צריכים את כאב הראש הזה?

לפני חצי שנה לא הצליחה הקואליציה להשיג רוב והחוק בוטל. ראש הממשלה נפתלי בנט התחייב למרצ — שתמכה בחוק הגזעני — שהוא ישנה את החוק. ומה עשתה שקד? היא הודיעה שלא אכפת לה, ושהיא אוסרת איחוד של משפחות גם אם אין לה כל סמכות חוקית לכך. במקום שהפרקליטות תורה לה לחזור למצב שהיה לפני חקיקת החוק — כלומר בדיקה פרטנית של כל בקשה — גיל לימון, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הודיע שהוא תומך בחוק.

עצור לרגע, החבר לימון. השנה היא 2022. החוק שנחקק לפני 20 שנה מקורו בימי האינתיפאדה השנייה והמצב הביטחוני שנוצר בעקבותיה. אך זו נגמרה לפני 17 שנים. איך אתה יכול להעמיד פנים, 17 שנים לאחר מכן, שהמצב הביטחוני של 2002 תקף גם כיום? החוק שאתה מכשיר — לא עדיף שהוא יהלום את המצב הביטחוני בפועל?

סליחה על הבדיחה הגרועה. חוק האזרחות הוצדק תמיד באמתלות ביטחוניות, אך לו ולביטחון אין כל קשר. השופט אדמונד לוי לעג לטיעון הזה בעתירות שלי ושל ארגוני זכויות אדם אחרים, וציין שישראל מניחה לעובדים פלסטינים להיכנס לתחומה. וכאן בדיוק עצם העניין: החוק אינו מגן על ביטחון ישראל, ולא נועד לכך מעולם. הוא נועד לשכך את הפחדים הדמוגרפיים של היהודים הישראלים. אריאל שרון אמר זאת בזמן אמת, ולפני חצי שנה חזר יאיר לפיד על הדברים: “לא צריך להסתתר מהמהות של חוק האזרחות, הוא נועד להבטיח רוב יהודי במדינה”.

המשמעות של דברי לפיד היא שישראל איננה דמוקרטיה. יש בה מיעוט גדול, ילידי, שהזכויות שלו תמיד ייפלו מזכויות הרוב. הוא לא יוכל להגשים את זכויותיו המשפחתיות ולא יוכל לשאוף לאושר. אחד היתרונות של הממשלה הזאת הוא שלאזרחי ישראל הערבים יש חלק בה. אם שקד תזרוק את הציבור הערבי לכלבים, בנט, לפיד וחבריהם צריכים לדעת שלא תהיה להם עוד ממשלה לאחר בחירות. כבר אתמול בהצבעה בוועדת השרים, תמר זנדברג (מרצ) התנגדה לחוק ואילו נחמן שי (העבודה) נמנע. בהצבעה בכנסת גם רע”ם צפויה להתנגד. אולי התועלתנות הזאת תגבר על הרשע המובנה בה.

>> לקריאה באתר “הארץ”

>> נייר המדיניות של זולת, “חוק האזרחות: ביטול הוראת השעה המונעת איחוד משפחות”

>> הצעת חוק לאיסור אפליה באיחוד משפחות

rings-2634929_1920

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן