EN

עיגון הזכות לשוויון בחוק יסוד לצורך קיום משטר דמוקרטי במדינת ישראל

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם

בימים אלה הכנסת דנה בעיגון עקרון השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל. מכון זולת מבקש לפעול להשלמת חוקה באמצעות חקיקת חוקי יסוד ולכן תומך בקידום חקיקת חוק יסוד: השוויון.

הזכות לשוויון מוכרת כזכות "ראשונה בין זכויות שוות" וכזכות מפתח, שכן בלעדיה אין טעם וקיום לכל זכויות האדם האחרות. מדינת ישראל מחויבת להבטיח את הזכות לשוויון לכל היחידים בתחומיה והכפופים לשיפוטה ולמנוע אפליה נגדם מטעמים שונים, כגון גזע, מין, לשון, מוצא לאומי ודת. השוויון שומר על הציבור מפני שרירות השלטון והמשטר אינו יכול להיחשב כדמוקרטי בלעדיו.

השוויון הוא עקרון יסוד אוניברסלי. בסעיף הראשון של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שהתקבלה בעצרת האו"ם ב-10 בדצמבר 1948, נקבע כי כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. במילים אחרות, הזכות לשוויון היא מעמודי התווך של כל משטר דמוקרטי ולכן חייבת להיות מעוגנת בחוק יסוד נפרד ולא כתיקון לחוק יסוד. חיוני אפוא לכונן פרק נוסף ונפרד בחוקה הישראלית שמתגבשת, בהתאם למעמדה החוקתי המרכזי של הזכות לשוויון במשטר דמוקרטי. חוק יסוד שיצליח לכייל את האיזון בין היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית לאחר חקיקת חוק הלאום.

כאמור, מכון זולת תומך בעמדה שהזכות לשוויון חייבת להיות מעוגנת בחוק יסוד נפרד ולא כתיקון לחוק יסוד קיים. עם זאת, מאחר שכבר נדחו או לא קודמו עשרות הצעות חוק שהוגשו במטרה לעגן בחוק יסוד את עקרון השוויון, מכון זולת מציע בשלב זה לחזק את הזכות לשוויון בחקיקת הכנסת באמצעות חובת התייחסות אליה בהליכי החקיקה: הצעתנו מבקשת לקבוע שבכל דברי הסבר של הצעות חוק, בין שמוגשות על ידי חברי הכנסת ובין שעל ידי הממשלה, תהיה חובת התייחסות להשפעת החקיקה על השוויון של קבוצות מסומנות (על פי גזע, מין, לשון, מוצא לאומי ודת). בנוסף, כאשר ועדה תכין הצעת חוק היא תבקש הערכה לגבי השפעת ההצעה על השוויון, ואם יש פגיעה בשוויון הדבר יצוין בדברי ההסבר.

ניירות העמדה שהגשנו דנים, בין היתר, בשלושה מוקדים קבועים וייחודיים למדינת ישראל של התנגשות עם עקרון השוויון:

א) חוסר שוויון הנובע מהיעדר הפרדה בין דת למדינה, ובמיוחד חוסר שוויון מגדרי;

ב) חוסר שוויון הנובע מעצם הגדרתה של מדינת ישראל כיהודית ללא הכרה בזכות לשוויון חוקתי של לא-יהודים;

ג) חוסר שוויון הנובע מהכיבוש ומההתנחלות בשטחים הפלסטינים.

על רקע זה נחקקו עד כה שלושה עשר חוקי יסוד אשר אינם כוללים התייחסות לזכות לשוויון, למעט עקרון הבחירה השווה בחוק יסוד: הכנסת. השמטת עקרון השוויון מחוקי היסוד אפשרה להגיע להסכמה רחבה לחקיקתם אך גרמה לפגם בשורש שיטת המשטר במדינת ישראל. יתרה מכך, בין היתר בעקבות הוראת שמירת דינים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נשמרו הסמכויות שהוקנו למוסדות הדת בחיי האישות וכך נשארו הנשים ללא הגנה על זכויות האדם החוקתיות שלהן בענייני המעמד האישי.

מתוך הכרה שמדובר בבחירה מודעת של הכנסת, בג"ץ דחה את הפרשנות המעגנת את עקרון השוויון כעיקרון חוקתי עצמאי. אך מתוך הכרה בכך שאין משטר דמוקרטי ללא שוויון, בג"ץ עיגן את הזכות לשוויון, במידת מה בלבד, בגדר הזכות לכבוד האדם המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף, ישנן הוראות חוק רגילות (לא חוקי יסוד), שבהן עוגן עקרון השוויון ואיסור האפליה.

מכון זולת הכין שני ניירות עמדה בנושא, כרקע לשתי ישיבות בוועדת החוקה, חוק ומשפט (13 בספטמבר 2021 וישיבת המשך ב-30 בספטמבר 2021), שעסקו בעיגון עקרון השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל.

 

לקריאת נייר העמדה לישיבה ב-13 בספטמבר 2021

לקריאת נייר העמדה לישיבה ב-30 בספטמבר 2021

דבריה של פרנסיס רדאי, ממייסדי זולת בוועדת חוקה ב-30 בספטמבר 2021

נוסח תיקון הצעת החוק של מכון זולת 

 

 

 

תמונה: דוברות הכנסת

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

18076724_10154573442149677_1211984367607245921_o-1

רון קסלר

רון קסלר בעל ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום הדיגיטל והתוכן והתמחה בקמפיינים פוליטיים וחברתיים רבים. בעברו ליווה את הפעילות הדיגיטלית של נבחרי ציבור בכירים, ועבד בארגוני המגזר השלישי. רון הוא אופטימי מיסודו, אדם שמאמין שאפשר לשנות את ישראל וגם להשתנות יחד איתה. מתגורר בתל אביב.