EN

זכויות האדם של זקנים בזמן קורונה

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם

מכון זולת מפרסם דו"ח שגובש על ידי צוות מומחים רב-תחומי בהובלת ד"ר כרמל שלו במטרה לגבש לראשונה תפישה הוליסטית שתתן מענה לזקנים בצל הקורונה. חברים בצוות המומחים: פרופ' רביע ח'לאילה, ד"ר רמי אדוט, פרופ' נורית גוטמן, ד"ר ניהאיה דאוד, פרופ' נדב דוידוביץ, פרופ' יעל השילוני-דולב, פרופ' דפנה הקר, עו"ד דורית אלון-כשר, ד"ר איתן לה-פיקאר, פרופ' דני פילק ופרופ' מרק קלרפילד.

הדו"ח בוחן את המדיניות הממשלתית כלפי זקנים בתקופת הקורונה מנקודת מבט של זכויות האדם, ולראשונה באופן הוליסטי. הוא מציע מיפוי של הזכויות שהופרו בחודשים האחרונים בעת ההתמודדות עם מגפת הקורונה, בדגש על הזכות לכבוד, זכות ההשתתפות והזכות לבריאות. נקודת המבט של זכויות האדם נבחרה על מנת להאניש ולהנכיח את הזקנים בתוך הקשר חברתי-כלכלי ותרבותי. בתוך כך, זולת מבקש להעמיד את הזקן במרכז ולתת מקום לו ולצרכיו בתוך השיח הציבורי ובתהליך קבלת החלטות, מתוך תפיסה של כבוד האדם, אכפתיות וסולידריות חברתית.

במדינת ישראל, כמו במקומות רבים בעולם המערבי בעידן המודרני, זקנה נושאת קלון חברתי. אנחנו מבקשים לצאת נגד מכבסת השיח במסגרתה נעשה שימוש במונחים מטשטשים כמו "מבוגרים", "ותיקים" או "קשישים", ובדוח זה החלטנו להשתמש בטרמינולוגיה של "זקנים". באמצעות הדו"ח אנו מבקשים להטמיע בשיח הציבורי והתקשורתי בישראל את חשיבות ההבחנה בין זקנים לפי אמות מידה ענייניות כמו מחלות רקע, מוגבלות, שבריריות ותלות בזולת בפעילויות יומיומיות.

בדו"ח אנו מבקשים להבהיר באופן חד משמעי: הטלת מגבלות מיוחדות על יחידים וקבוצות אך ורק בשל גילם הכרונולוגי פוגעת בזכות האדם לכבוד ולשוויון ומהווה אפליה גילנית אסורה. כמו כן, על הממשלה לנקוט במאמצים אקטיביים ולוודא שניתנים מענים חברתיים ותרבותיים לזקנים, ובמיוחד ל-97% מהם אשר חיים בקהילה ולא במוסדות.

הדו"ח כולל 32 המלצות אופרטיביות במגוון רחב של תחומים, ובהן פתרונות לתיקון הכשלים המערכתיים שיצרו את הבסיס הרעוע עליו נשענת מעטפת התמיכה הממשלתית והחברתית לזקנים.

עולות ממנו 4 המלצות מרכזיות:

  • היערכות לגל התחלואה בחורף – החורף צפוי להביא להצפה של השירותים הרפואיים נוכח התמודדות עם תחלואה במחלות הנפוצות בחורף לצד התמודדות עם מגפת הקורונה. חשוב להיערך לכך מראש, במיוחד ביחס לטיפול בזקנים, אשר לרוב נדרשים לשירותים רפואיים תכופים יותר. על כן במסגרת הדו"ח הומלץ על הקמת מיון קורונה-שפעת עבור זקנים, שיתבסס על ביצוע בדיקות בבית או על מערך של הסעות מהבית למרפאות בקהילה לשם ביצוע הבדיקה, כמו גם על פיתוח תוכניות לתמיכה וליווי חברתי עבור זקנים.

 

  • חיזוק המענים לזקנים בקהילה – על אף שמרבית הזקנים מתגוררים בקהילה, הממשלה והתקשורת ממקדות הרבה פעמים את תשומת הלב בטיפול בריכוז הזקנים במוסדות. בשל כך, הדו"ח כולל מספר הצעות אופרטיביות בנושא, ובין היתר תוכנית לחיזוק זקנים בקהילה ברשויות במדרג סוציו-אקונומי נמוך, עידוד קופות החולים לבצע ביקורים וטיפולים בבית הזקן, הרחבה של שירות תומך רב-מקצועי (רפואי ונפשי) בבית הזקן, והגדרת מרחבי פנאי מקומיים שבו יהיה ניתן יהיה לקיים פעילות פנאי ותרבות עבור זקנים.

 

  • הנגשת מידע – הנגשת תוכניות של מידע רלוונטי על מחלת הקורונה באמצעים שיהלמו את יכולותיהם הטכנולוגיות ויותאמו לקבוצות מיעוט תרבותיות-לשוניות, וטיפוח אוריינות דיגיטלית של זקנים לצורך תקשורת מרחוק. זאת בכדי להפיג את הבדידות ולאפשר קשר עם המשפחה ותקשורת עם לשכות הרווחה המקומיות, קופות החולים וכד' חיזוק המעמד החברתי של הזקנים – יש לקדם מדיניות ממשלתית שתשאף למיגור הסטיגמות השליליות על זקנים, תימנע משימוש בקטגוריה גילנית ללא הבחנות ענייניות, ותערב את הזקנים בתהליך קבלת ההחלטות על חייהם – מהרמה המשפחתית ועד לרמה הממשלתית.

    לקריאת הדוח המלא בנושא זכויות האדם של זקנים בזמן הקורונה

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

18076724_10154573442149677_1211984367607245921_o-1

רון קסלר

רון קסלר בעל ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום הדיגיטל והתוכן והתמחה בקמפיינים פוליטיים וחברתיים רבים. בעברו ליווה את הפעילות הדיגיטלית של נבחרי ציבור בכירים, ועבד בארגוני המגזר השלישי. רון הוא אופטימי מיסודו, אדם שמאמין שאפשר לשנות את ישראל וגם להשתנות יחד איתה. מתגורר בתל אביב.