נתניהו מוביל אותנו למהפכה משטרית על מלא, שהמטרה שלה למנות שופטים “מטעם” שיחלצו אותו מהכלא. במקביל הוא ושריו לא מתחייבים לציית לפסיקות בג”צ, מה שעלול להוביל אותנו לעידן חדש שלא הכרנו.
נשאלת השאלה: מה יעשו שומרי הסף במצב כזה?
על השאלה הזו יענו משתתפי הוובינר:
דברי פתיחה: זהבה גלאון, נשיאת זולת
כרמי גילון, ראש השבכ לשעבר
עו”ד דפנה הולץ לכנר, מומחית למשפט חוקתי ומגישת העתירות נגד נתניהו ודרעי
עו”ד אבי ניסנקורן, שר המשפטים ויו”ר ההסתדרות לשעבר
דוד צור, ניצב בדימוס, מפקד מחוז ת”א וח”כ לשעבר
מנחת הוובינר: נטע אחיטוב, עיתונאית “הארץ”
תמונה נטע- צלמת: יעל אילן
תמונה דפנה- צלם: עמי ארליך
פרנסס רדאי
משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.
מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.
