fbpx
#724e2f
מחקרים

סקר “זולת”: הממשלה אינה זוכה לאמון הציבור

מאת: זולת
10 ביולי, 2020

להלן סיכום ממצאים של סקר דעת הקהל שנערך בין התאריכים 3-6 במאי, 2020. השאלון נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (18+), דרך פאנל אינטרנטי, בקרב כ600 יהודים שנשאלו בעברית ו200 ערבים שנשאלו בערבית. טעות הדגימה +/- 3.4% ואיסוף הנתונים נעשה על ידי חברת מחקרי הגל החדש. כתיבה וניתוח הסקר: ד”ר דליה שיינדלין.

ממצאי הסקר מגלים שמשבר הקורונה לא גבר על השסע הפוליטי העמוק בחברה הישראלית. כמחצית המדגם מביע חשדנות רבה כלפי ההסכם הקואליציוני להקמת הממשלה, חושדים בכוונות נתניהו ומאמינים כי ההסכם פוגע דמוקרטיה הישראלית. לאור הפילוגים העמוקים, בולט כי רוב משמעותי תומך בחיזוק מערכת המשפט (במקום להגביל אותה) וחקיקת חוקה שתגביל את כוח הממשלה. נמצאו פערים גדולה בחוויה של האזרחים בקשר לעזרה מהממשלה להתמודד עם משבר הקורונה.

פוליטיקה וכוונות נתניהו

  • רוב מתון של 54% מהמשיבים אמרו שההסכם הקואליציוני פוגע בדמוקרטיה הישראלית במקום לחזק אותה, וזה לאחר שהוצג להם את הסעיפים העיקריים של ההסכם.
  • מחצית הישראלים, 51%, בחרו עמדה שההסכם נועד בעיקר לשמר את כוחו של נתניהו, ו49% בחרו בעמדה הנוגדת שההסכם ראוי לאחר שנה של קיפאון פוליטי ומשבר והוא לטובת האזרחים.
  • יחד עם זאת, בשתי השאלות על הפגיעה בדמוקרטיה ועל משמעות ההסכם, נמצאו פילוגים עמוקים לפי המחנות האידיאולוגיות: רוב המרכז ורוב גדול של השמאל חושב שההסכם פוגע בדמוקרטיה (61% ו78% בהתאמה, ואף 37% מהימין
  • בקרב המרכז, 58% בחרו בעמדה שההסכם נועד לשמר את נתניהו, 83% מהשמאל, ו30% מהימין
  • קיימים גם הבדלים גדולים לפי מגזר: המשיבים היהודים חלוקים בחצי (50-50%) בקשר לדעתם כי ההסכם פוגע או תומך בדמוקרטיה הישראלית. רוב מובהק של 69% מהערבים חושבים שהוא פוגע

לגבי כוונת נתניהו בזמן המשבר של הקורונה, קיימת הסכמה רחבה שנתניהו ניצל את המצב כדי להגן על עצמו מפני המשפט המתקרב.

  • לאחר קריאת פרטי ההסכם הקואליציוני, הציבור שנשאל האם מסכימים או לא מסכימים עם עמדה נתניהו “מנצל את משבר הקורונה כדי להגן על עצמו מפני המשפט במאי ואולי אף להתחמק מהדין” – רוב של 63% מסכימים
  • מעל שלושת רבע (78%) מהמרכז האידיאולוגי מסכים, קונצנזוס בקרב השמאל (92%). 62% מהימין אינם מסכימים, ו38% מסכימים.

דמוקרטיה ומערכת המשפט

הסקר נערך במהלך התהליך המשפטי בנוגע להמשך כהונתו של נתניהו וערעורים נגד ההסכם הקואליציוני. במקביל, ישראל נמצאת בעיצומה של מתקפה ממושכת נגד מערכת המשפט שמגיע לשיא ככל שמתקרב פתיחת המשפט נגד נתניהו. למרות זאת, הסקר מצא כי רוב הציבור תומך בחיזוק מערכת המשפט לעומת מגבלות עליה, ורוב מובהק בעד חוקה שתגביל את כוח הממשלה – ממצא שתואם סקרים קודמים בנושא ומראה על עמדה עקבית בציבור בעד חוקה.

  • למרות כל המתקפות ובשבוע של סערה ציבורית סביב דיוני בג”ץ על העתירות נגד נתניהו והממשלה, כשנשאלו: “לאור הדיונים בבג”ץ בקשר למשבר הפוליטי, האם לדעתך יש צורך לחזק או להגביל את מערכת המשפט בישראל” – שני-שליש מהישראלים אמרו שיש לחזק את מערכת המשפט ורק שליש העדיפו להגביל אותה (33% בחרו באפשרות זאת).
  • גם הימין מתפצל בנושא, ו43% בחרו לחזק, בזמן שרוב, 57% בקרב הימין, ענו שיש צורך להגביל את מערכת המשפט.

בנושא החוקה בשאלון הוסבר כי החוקה נועד להגן על האזרח דרך מגבלות על כוח הממשלה, גם בזמן של משבר.

  • רוב גדול של הציבור, 77%, אומר שישראל צריכה חוקה, ורוב יחסי משמעותי – כמעט מחצית המשיבים אמרו שישראל מאוד צריכה (45%).
  • אולם ניסוח השאלה התמקד בהגנה על האזרח אך גם ציין כי חוקה מטיל מגבלות על הרשות המבצעת (בראשות הליכוד והימין יותר מעשור) ועדיין שני-שליש (68%) מהמשיבים הימניים השיבו שישראל צריכה חוקה. כמו כן, עולה קונצנזוס בקרב המרכז והשמאל (82% ו90% בהתאמה)

ניהול משבר הקורונה

רוב זעיר של החברה הישראלית מרגיש שהממשלה העניקה להם תמיכה וסיועה לעבור את המשבר. כמעט מחצית מרגיש שלא קיבלו תמיכה, ונמצאו פערים משמעותיים בין יהודים וערבים, כאשר רוב גדול של הערבים השיבו שלא קיבלו תמיכה או סיועה להתמודד.

  • השאלה על עזרה לאזרחים חושף פער גדול בין יהודים וערבים – רוב של 52% מהיהודים הרגישו שהממשלה סיעה להם, אך 66% מהערבים הרגישו שהממשלה אינה תומכת בהם
  • כשנשאלו האם הממשלה ניהלה את המשבר מתוך שיקולים של בריאות בלבד, או שמא גם פעלה מתוך שיקולים פוליטיים, רוב של 54% בחרו בעמדה שהממשלה הכניסה שיקולים פוליטיים.
  • כאן גם כן, נחשף פער גדול בין יהודים וערבים: 52% מהיהודים ענו שהממשלה פעלה מתוך שיקולים של בריאות, ו77% בקרב הערבים חושבים שהיא פעלה משיקולים פוליטיים גם כן
  • מהממצאים עולה האפשרות שהמשבר מזקק ומבליט את הצורך בשיקום מערכת הבריאות הציבורי. גם בימים רגילים הציבור נוטה לחשוב שיש לשקם את המערכת. במהלך המשבר הבריאות, הסקר הציג עמדה פוליטית מובהקת, ש”הממשלה אחראית על כך שמערכת הבריאות בישראל מוחלשת ולא היתה מוכנה למשבר הקורונה. על הממשלה החדשה להשקיע… במערכת הבריאות הציבורית גם במחיר של קיצוץ התקציב למערכת הביטחון”. למרות הניסוח הנוקב, רוב גדול של 70% מכלל המשיבים הסכימו עם העמדה הזאת.
  • רוב היהודים הסכימו – 67%
  • בקרב ערבים ההסכמה הגיע לרוב גדול יותר, 86% הסכימו עם העמדה
  • יחד עם זאת, החברה הישראלית לרוב מצדיק צעדים פולשניים כמו מעקב טלפונים של חולי קורונה וקונים בקניון לצורך המאבק במשבר, ורק מיעוט חושבים שזה מהווה הפרה פסולה של הזכות לפרטיות: 64% מהציבור חושב שהדבר מוצדק, ו36% מאמינים שזה פסול.
  • רוב הערבים ורוב השמאל, 59% ו56% בהתאמה השיבו שצעדים אלה פסולים.
  • רוב המרכז (62%) ו74% מהימין אמרו שמעקב טלפונים מוצדק

הממצאים משקפים חברה ביקורתית וספקנית גם בימי שני משברים חסרי תקדים בחיים הפוליטיים ותחום הבריאות והכלכלה. אומנם הפילוג הפוליטי העמוק מצביע על השקפות עולם שונות לחלוטין בין פלחים גדולים באוכלוסייה, ומהווים את האתגר בקידום הערכים של “זולת.”