חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

הבטחת חופש המידע: הנגשת מידע עם עניין לציבור

נייר מדינות זה נכתב יחד עם התנועה לחופש המידע
פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר המדיניות המלא

>> הצעת חוק חופש המידע

חוק חופש המידע הביא למהפכה בשקיפות השלטונית במדינת ישראל. אחד הסעיפים החשובים בו הוא סעיף 9(א) (3) הקובע כי רשות לא תמסור מידע שיש בו פגיעה בפרטיות, אלא אם הדבר מותר על פי דין. במשך 20 שנה הפרשנות המקובלת הייתה כי כל עוד מדובר במידע שיש בו עניין ציבורי, לממונה על חופש המידע ברשות יש סמכות למסור מידע הגם שיש בגילויו פגיעה בפרטיות. זאת ,בהתאם לאיזונים ולהגנות הקבועים בחוק הגנת הפרטיות.

אולם מתחת לרדאר וללא כל דיון ציבורי ,החל מאפריל 2019 היועץ המשפטי לממשלה שינה את העמדה הפרשנית הזו וקבע כי נדרשת הכרעה של בית משפט כדי למסור מידע שכזה.

השינוי המדובר יוצר פגיעה קשה בזכות הציבור לדעת ופגיעה קשה בחופש העיתונות. הוא חותר תחת הרציונל הבסיסי של חוק חופש המידע, שנועד להקל על זרימת המידע בין רשויות השלטון ובין האזרחים, ויוצר עומס שלא לצורך על ערכאות דיוניות.

על מנת למנוע את התקבעותה של הפרשנות השגויה של היועמ”ש לסעיף 9(א) (3) לחוק חופש המידע ,ועל מנת למנוע פגיעה קשה בזכות הציבור לדעת ובחופש העיתונות – ‘מכון זולת – לשוויון וזכויות אדם’ ו’התנועה לחופש המידע’ מציעים תיקון לסעיף 9 (א) (3) שיבהיר כי מסירת מידע שיש בו עניין ציבורי, תתברר אצל הממונה על חוק חופש המידע כברירת מחדל, כך שהוא זה שיבצע את האיזון הדרוש בין הזכות לקבלת המידע לבין הפגיעה בפרטיות, ככל שישנה.

אימוץ הסעיף המוצע יביא לשמירתה של הפרשנות שהייתה מקובלת משך 20 שנה, מאז חקיקתו של חוק חופש המידע ועד לאחרונה.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן