#0f5cbb
דוחות

זכויות האדם של זקנים בזמן קורונה

מאת: ד"ר כרמל שלו
8 באוקטובר, 2020

מכון "זולת" – לשוויון וזכויות אדם מפרסם דו"ח שגובש בחודשים יולי-אוגוסט 2020 על ידי צוות מומחים רב-תחומי בהובלת ד"ר כרמל שלו במטרה לגבש לראשונה תפישה הוליסטית שתתן מענה לזקנים בצל הקורונה. חברים בצוות המומחים: פרופ' רביע ח'לאילה, ד"ר רמי אדוט, פרופ' נורית גוטמן, ד"ר ניהאיה דאוד, פרופ' נדב דוידוביץ, פרופ' יעל השילוני-דולב, פרופ' דפנה הקר, עו"ד דורית אלון-כשר, ד"ר איתן לה-פיקאר, פרופ' דני פילק ופרופ' מרק קלרפילד.

הדו"ח בוחן את המדיניות הממשלתית כלפי זקנים בתקופת הקורונה מנקודת מבט של זכויות האדם, ולראשונה באופן הוליסטי. הוא מציע מיפוי של הזכויות שהופרו בחודשים האחרונים בעת ההתמודדות עם מגפת הקורונה, בדגש על הזכות לכבוד, זכות ההשתתפות והזכות לבריאות. נקודת המבט של זכויות האדם נבחרה על מנת להאניש ולהנכיח את הזקנים בתוך הקשר חברתי-כלכלי ותרבותי. בתוך כך, זולת מבקש להעמיד את הזקן במרכז ולתת מקום לו ולצרכיו בתוך השיח הציבורי ובתהליך קבלת החלטות, מתוך תפיסה של כבוד האדם, אכפתיות וסולידריות חברתית.

במדינת ישראל, כמו במקומות רבים בעולם המערבי בעידן המודרני, זקנה נושאת קלון חברתי. אנחנו מבקשים לצאת נגד מכבסת השיח במסגרתה נעשה שימוש במונחים מטשטשים כמו "מבוגרים", "ותיקים" או "קשישים", ובדוח זה החלטנו להשתמש בטרמינולוגיה של "זקנים". באמצעות הדו"ח אנו מבקשים להטמיע בשיח הציבורי והתקשורתי בישראל את חשיבות ההבחנה בין זקנים לפי אמות מידה ענייניות כמו מחלות רקע, מוגבלות, שבריריות ותלות בזולת בפעילויות יומיומיות.

בדו"ח אנו מבקשים להבהיר באופן חד משמעי: הטלת מגבלות מיוחדות על יחידים וקבוצות אך ורק בשל גילם הכרונולוגי פוגעת בזכות האדם לכבוד ולשוויון ומהווה אפליה גילנית אסורה. כמו כן, על הממשלה לנקוט במאמצים אקטיביים ולוודא שניתנים מענים חברתיים ותרבותיים לזקנים, ובמיוחד ל-97% מהם אשר חיים בקהילה ולא במוסדות.

הדו"ח כולל 32 המלצות אופרטיביות במגוון רחב של תחומים, ובהן פתרונות לתיקון הכשלים המערכתיים שיצרו את הבסיס הרעוע עליו נשענת מעטפת התמיכה הממשלתית והחברתית לזקנים.

עולות ממנו 4 המלצות מרכזיות:

● היערכות לגל התחלואה בחורף – החורף צפוי להביא להצפה של השירותים הרפואיים נוכח התמודדות עם תחלואה במחלות הנפוצות בחורף לצד התמודדות עם מגפת הקורונה. חשוב להיערך לכך מראש, במיוחד ביחס לטיפול בזקנים, אשר לרוב נדרשים לשירותים רפואיים תכופים יותר. על כן במסגרת הדו"ח הומלץ על הקמת מיון קורונה-שפעת עבור זקנים, שיתבסס על ביצוע בדיקות בבית או על מערך של הסעות מהבית למרפאות בקהילה לשם ביצוע הבדיקה, כמו גם על פיתוח תוכניות לתמיכה וליווי חברתי עבור זקנים.

● חיזוק המענים לזקנים בקהילה – על אף שמרבית הזקנים מתגוררים בקהילה, הממשלה והתקשורת ממקדות הרבה פעמים את תשומת הלב בטיפול בריכוז הזקנים במוסדות. בשל כך, הדו"ח כולל מספר הצעות אופרטיביות בנושא, ובין היתר תוכנית לחיזוק זקנים בקהילה ברשויות במדרג סוציו-אקונומי נמוך, עידוד קופות החולים לבצע ביקורים וטיפולים בבית הזקן, הרחבה של שירות תומך רב-מקצועי (רפואי ונפשי) בבית הזקן, והגדרת מרחבי פנאי מקומיים שבו יהיה ניתן יהיה לקיים פעילות פנאי ותרבות עבור זקנים.

● הנגשת מידע – הנגשת תוכניות של מידע רלוונטי על מחלת הקורונה באמצעים שיהלמו את יכולותיהם הטכנולוגיות ויותאמו לקבוצות מיעוט תרבותיות-לשוניות, וטיפוח אוריינות דיגיטלית של זקנים לצורך תקשורת מרחוק. זאת בכדי להפיג את הבדידות ולאפשר קשר עם המשפחה ותקשורת עם לשכות הרווחה המקומיות, קופות החולים וכד'.

● חיזוק המעמד החברתי של הזקנים – יש לקדם מדיניות ממשלתית שתשאף למיגור הסטיגמות השליליות על זקנים, תימנע משימוש בקטגוריה גילנית ללא הבחנות ענייניות, ותערב את הזקנים בתהליך קבלת ההחלטות על חייהם – מהרמה המשפחתית ועד לרמה הממשלתית.